הצטרפתי לכותבי רשימות לפני קצת פחות מארבע שנים, ומאז קרו לי הרבה דברים טובים: בראש וראשונה החברים הכותבים שפגשתי כאן – גם הוירטואליים וגם אלה שהפכו לפחות וירטואליים עם השנים שאתם ביליתי ככותבת, כקוראת, או כמגיבה למגיבים. אם חושבים על זה, אין הרבה חברים שאפשר לשוחח אתם בקביעות ואריכות כזו על הבוקר. אפילו למעצבנים שבהם [...]
ארכיון מחבר:
תחילתו של סיפור
לפני שנים רבות המושל מחמד באיי, הוא סב-סבו של המושל עתה, נתון היה בצער גדול. ואותו הצער הדיר שינה מעיניו וייסר את לבו. מצטער היה יומם וליל על מעשים שעשה ועל מעשים שלא עשה מעולם, ואף על מעשיהם של בני אדם אחרים בין שהכיר ובין שדימה להכיר הצטער מרה, עד שנדמה היה כי מלאה כל [...]
הערב או לעולם לא: דיון בחמישה חלקים על האביב הערבי
זה יכול להישמע כמו התחלה של סיפור משונה: איסלאמולוג סופר סטאר, סופר יהודי-תוניסאי בן 92, עיתונאי מצרי עם קול צפצפני, פוליטיקאית צרפתייה יפת מראה, פמיניסטית רדיקאלית ממוצא אלג'יראי וראפר לבנוני חתיך נפגשים באולפן אחד. איפה? בתכנית שנקראת "הערב או לעולם לא", או בקיצור CSOJ, בערוץ הצרפתי france 3 שנתקלתי בה במקרה ביוטיוב. התוכנית הוקלטה בפברואר [...]
חתונה מאוחרת
בבוקר יום ראשון נסעתי לביתם של סעיד ונזהא אבו שרקייה אשר בוואדי ערה כדי להיפגש עם אנשי רשות העתיקות. יש איזה עניין מאד מורכב סביב הבית שלהם ואני מנסה למצוא פתרונות יצירתיים כדי לחלץ אותם מהתסבוכת. כמו 60% מהבתים באזור, הוא נבנה על קרקע חקלאית ללא היתר בנייה בזמן שלא היתה ועדת תכנון לפנות אליה, [...]
מפנקס השירות של סבא
באוגוסט 1939 סבא מקבל צו גיוס בעקבות "מתח פוליטי" (tension politique) שהחל ערב פרוץ המלחמה. הוא היה אז בן 33 , נשוי ואב לשתי בנות קטנות. בפנקס החוגר נכתב כי גויס במחזור גיוס של ילידי 1922 הצעירים ממנו בגיל. ראשית נשלח לקו מוצבים על גבול לוב , בדרום תוניסיה. בפברואר 1940 קיבל חופשה ראשונה. מביקורו [...]
מזרחיוּת דמיקולו (הרהורים בעקבות מאמריה של אוה אילוז במוסף הארץ)
גם אני כמו רבים אחרים, קראתי בעניין רב את סדרת המאמרים של אוה אילוז במוסף עיתון הארץ על אפליה עדתית בישראל ("עייפנו מהעדתיות", 24.2, "אשכנזים במדינה מזרחית", 16.3, "אפליה: מדריך למשתמש", 4.4). לאלה נוספו תגובות הקוראים, ותגובות הקוראים לתגובותיהם של האחרונים, ודומה שההמולה עדיין שוקקת ויתרה מזאת – היא לא הולכת לשום מקום. אני חייבת [...]
שטעטל בפארק הירקון
פעמיים בשנה, בחול המועד פסח ובחול המועד סוכות משנה פארק הירקון את פניו והופך למעין שטעטל. נערות חסודות בחצאיות כהות וחולצות מכופתרות היטב מתהלכות לצד אצניות צעירות בחזיות טריקו, תלמידי חכמים לבושי שחורים מתפלמסים בינם ובינם מול רוכבי אופניים זריזים בלבוש זרחני. מבקריו הקבועים של הפארק מתבוננים בלהקה הזרה והמוזרה בתערובת של תימהון וסקרנות. ואלה [...]
יא אלוהים, יא אלוהים – סיפור מההגדה
פוסט מלפני 3 שנים שהועלה שוב אקטואלי מתמיד… הסתיימה לה קריאת סדר פסח כהלכתו. צלחות עם שיירי מזון נערמות להן בקצה השולחן לצד ספרי הגדה ופרורי מצה. לכל אחד מהמסובים לשולחן הגדה משלו, שאליה הוא רגיל. לחלקן אותיות קטנות, לחלקן אותיות גדולות ובולטות, לחלקן עיטורי תחריטים חמורי סבר בשחור ולבן, לחלקן תמונות עם בובות פלסטלינה [...]
משובשים
אנחנו תקועים בפקק בכביש מספר אחד, הGPS מודיע : מוריד דיווחי תנועה. עוד 7 ק"מ עד ליעד. לא נספיק הוא אומר לי, ואני אומרת, יהיה בסדר, נספיק. הוא בפירוש אמר שצריך להגיע בין 10 וחצי ל- 11 ותראי מה שעה. חוסר אונים, כאב חד מנסר את ראשי. אני שונאת להתחיל ככה את היום שלי. המספרים [...]
הטנק
כשהיו שואלים אותי בילדותי איפה אני גרה הייתי עונה: בשכונה דרומית. בקסבה. ליד הטנק. כל אחד בנצרת-עלית (המכונה בשם המקומיים נ-צרת במלרע) ידע איפה זה הטנק. מתישהו אחרי מלחמת יום הכיפורים, מישהו, לא ברור מי, החליט לשדרג את חצר המשחקים היחידה של הקסבה בטנק שלל סורי. עבורנו הילדים זו היתה תוספת משמעותית ומרגשת לשתי נדנדות [...]
