היש אלטרנטיבה לאלטרנטיבי?

זה התחיל כקישור לאתר מעניין שבו נאמר:

"קבוצה של ארכיאולוגים יחד עם תושבי הכפר סילוואן, מזמינה אותך לשמוע את סיפורה של ירושלים הקדומה והחיים בכפר כיום. מטרת הסיור להציע אלטרנטיבה לסיפור המגמתי והמוטה שמספרת עמותת אלע"ד, ולהציג ארכיאולוגיה שמגשרת בין תקופות ותרבויות שונות."
 
אלטרנטיבות לסיפורים מוכרים זה תמיד מעניין אותי ועל כן יצאתי בצהרי היום מת"א בשמחה ובלב קל עם שתי חברות ושתי בנותיהן הקטנות, בואכה ירושלים. באותה השעה ירושלים נדמתה בעיני לדינוזאור ענק הנם את מנוחת השבת או הרמדאן. זנב המפלץ הזקור שנקבע בכניסה לעיר נמתח בעשרות חוטים, כתלוי על בלימה ואיזון זמני ביותר.
החנינו את הרכב ליד שער הר ציון והלכנו בהליכה מהירה מהרובע הארמני לרובע היהודי. פעמים רבות התבלבלנו ומצאנו את עצמנו שוב ושוב באותה נקודה. זה מה שקורה כשמתהלכים בסמטאות צפופות מדי, שכיווניהן מוסתרים, ללא נקודות אחיזה ומרחב. לבסוף מצאנו את המקום, את הקבוצה ואת המדריך בכניסה לעיר דויד.
את האתר הכרתי מסיורים אחרים רגילים, נטולי אלטרנטיבה. הסיור נערך באנגלית משום שכל הקבוצה מלבדנו, הורכבה מתיירים זרים שחלקם לבשו אפודי עיתונאים עם סמל של יונה וצלב. המדריך עצמו נראה כמו ארכיאולוגים רבים מסוגו:  דגמ"ח מרובה כיסים, סנדלים מרופטות, שער ארוך אסוף בקוקו ודיבור נמרץ, יודע כל.

אז זהו שלא.

בהתחלה עוד הקשבתי לו בסקרנות ובעניין. הוא הסביר על נפלאות המדע הארכיאולוגי שאין בו דבר עם המחקר ההיסטורי (האומנם?), על כך שהארכיאולוגיה לא יכולה לזהות מרכיבים תרבותיים בממצא החומרי (באמת?), ושהארכיאולוגיים שחופרים בעיר דויד לא מתייחסים לתקופות שהם מחוץ לאג'נדה הפוליטית שלהם (שמות, אני רוצה שמות). המצב מפה רק הלך ונעשה גרוע יותר ויותר. פנינו לשוליו המזרחיים של האתר, המשקיף על נחל קדרון, על שורת הבתים הצפופים של הכפר סילוואן ועל הקברים החצובים בהר.

 

שם קיבלנו הרצאה מנומקת על התיאוריות הקפיטליסטיות של מרקס שהועברו לזמן עבר וגרמו לזעזוע עמוק בנוכחים שכן לדברי אותו מדריך ידען, עשירי ירושלים ניצלו בעריצות לב ובלי כל בושה את אחיהם העניים כדי לבנות לעצמם אחוזות קבר מפוארות. חידוש מרנין באמת שאין כדוגמתו בעולם. מתי בפעם האחרונה הוא ביקר באתר בניה ומי לדעתו בנה לו את הבית שבו הוא גר עכשיו?

 

למדריך האלטרנטיבי היה משנה מעניינת ביותר ותלושה לא פחות על צלמיות העמוד היהודאיות שנמצאו בהמוניהן ברוב הבתים שבהם התגוררו יהודים בממלכת יהודה בכלל, ובירושלים בפרט (רגע, לא אמרת קודם שארכיאולוגיה לא יודעת לחבר בין ממצא חומרי לאתנוס דתי / לאומי ?) – ובכן,  מסתבר שבירושלים היהודים עבדו לאלוהים ממין זכר ולאלוהים ממין נקבה וזאת כפי שעשו רוב הפאגנים שחיו באותה תקופה באזורנו.

מי שקרא דבר או שנים בנושא מרתק זה יודע שאין דבר פשטני ורחוק מזה. זה יהיה כמו לומר שהישראלים בשנת 2008 עובדים לאלוהי החוט האדום. כל תרבות גבוהה ומפותחת ככל שתהיה מייצרת תופעות נוספות "תת תרבותיות" שאינן  מזיקות  ובודאי אינן מתחרות באותו מרחב ציבורי- פורמאלי.

חשבו למשל, על כוהן זוטר שקם בבוקר למלאכת יומו בבית המקדש – הוא מקריב כמה פרים על המזבח, אוסף מנחות ומעשרות מעולים לרגל, קצת מנקה, מארגן, מסדר, סופר, רושם, מפטפט לו עם חבריו לעבודה – על מעשיו של הכוהן הגדול הבוקר, על מה שקורה בחצר המלוכה, על המצב הפוליטי במדינה. מתפרנס.  
והאישה מה? הילדה קמה בבוקר עם פריחה, והיא עצמה לא ממרגישה הכי טוב. היא חוששת מאד מהלידה המתקרבת ובאה, ובמרתף הבית יש מזיקים שמאיימים על גרגרי החיטה ואחותה שנשואה שנתיים עדיין עקרה. צרות רבות וכולן עליה. ומה טבעי ופשוט מלשים אשרה חשופת שדים וחייכנית לכל מי שנזקק לשרותיה הטובים – ליד מיטת הילדה, בפינת החדר, בצדי הקנקנים שבמרתף הבית? מה לה ולפולחנות פורמאליים, מה לה ולמאבקי שלטון ושררה?
 
וכך בעוד המדריך האלטרנטיבי משטח את משנתו בפני תיירים שבלעו את דבריו בעניין ובשקיקה גוברת, אני ארגנתי לחברותי הדרכה אלטרנטיבית פרטית אחרת. באיזשהו שלב הן עודדו אותי לפנות אליו ולאתגר את התיאוריות שלו  באופן גלוי, אבל האמת – אני לא ראיתי בכך שום טעם. המדריך האלטרנטיבי ביקש להטיף יותר מללמד, לשטח יותר מלהעמיק, לצבוע בצבעים חד גוניים וחד-ממדיים את המציאות המורכבת בימים ההם ובזמן הזה לא פחות מהסיורים שמארגנים המדריכים שכנגדם הוא יצא.
כשעברנו מתחת לגשר המיתרים בחזרה הביתה לת"א, המפלצת הגדולה עדיין נמה את שנתה  כמקודם. זנבה זקוף, חוטיה משרים תחושה ארעית, התלויה אך בקושי על כפות מאזניים.
עברנו מתחת מהר ואני התפללתי בשקט שרק תישאר כך. שרק לא תתרגז.      
    

   

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רותם  On ספטמבר 14, 2008 at 11:55 am

    האם את קוראת בחיי היום-יום לפתח תקווה "מלאבס" ?
    או לירושלים "אל קודס" ?

    או לחברון "חליל" ?

    אז למה לכפר השילוח את קוראת "סילוואן" ?

  • שירה  On ספטמבר 14, 2008 at 12:30 pm

    תסתכל\י שוב בתחילת הרשומה, מדובר בציטוט, לא במילותיה שלה.

    בברכה

  • רותם  On ספטמבר 14, 2008 at 12:54 pm

    תסתכלי 2 שורות לפני התמונה הראשונה.

  • אודי  On ספטמבר 14, 2008 at 1:22 pm

    אני מאוד מעריך את הפואטיות בטקסט שלך, אבל לא התייחסת בכלל לטענות שהקבוצה "האלטרנטיבית" מעלה. לפי מה שכתוב באתר שלהם, אלע"ד משתמשת בארכיאולוגיה כדי לגזול אדמות ובתים מהתושבים בסילוואן. האם היתה התייחסות לנושא זה, ומה דעתך בנושא?

  • נטלי מסיקה  On ספטמבר 14, 2008 at 7:32 pm

    לרותם שלום,
    לכפר השילוח אני קוראת סילוואן לא מטעמים אידיאולוגים או משהו – פשוט זה השם שנתנו בסיור, וזה השם שנותנים לו רוב התושבים שגרים שם היום. לגבי פתח תקווה אני משתדלת מאד לא להגיע לשם בשום מקרה ובשום תנאי…

  • נטלי מסיקה  On ספטמבר 14, 2008 at 7:41 pm

    שלום אודי,
    תודה על ההערה החשובה: בסיור היתה התייחסות רחבה לנושא ואף מוצלחת מההסברים הארכיאולוגיים. אני חייבת להודות שמהצד זה נראה לא טוב במיוחד. לא שיש לי התנגדות לזה שיהודים וערבים יחיו באותה שכונה. השאלה באיזה תנאים ומהי התפיסה האידיאולוגית שעומדת מאחורי זה. בקיצור – סיפור מורכב שלא עושה חסד לאף אחד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: