סודוקו ארכיאולוגיה

בעקבות עבודתי כמרכזת תכנים בתגליות, נתבקשתי לארגן סדרת הרצאות בנושא "ארכיאולוגיה בעין הסערה" בבית אבי חי שבירושלים. מדובר בסדרה מפי ארכיאולוגים ובעלי עניין במגוון נושאים מעוררי מחלוקת הכוללים בין השאר, את הפולמוס (השחוק יש לומר), בין הארכיאולוגיה למקרא, קדושת הקברים הקדומים מול צרכיי הפיתוח, שאלת האתנוס הלאומי של עמים קדומים, נושא האג'נדה הפוליטית של המשלחות, המסחר בעתיקות ונושאים נוספים.

 

לכל אחד מהנושאים הללו הייתי אמורה לשבץ שני מרצים כדי להביא בפני קהל השומעים נקודות מבט שונות ומשלימות.  עניין פשוט מאד, לפחות על הנייר. עשיתי אם כן רשימה מפורטת של חוקרים ואנשי עניין העוסקים יומם וליל בכל אחד מהנושאים הללו והתחלתי להרים טלפונים ולשלוח מיילים. רק אז הבנתי עד כמה שהעניין הזה מסובך.

היו כאלה שהיו מוכנים לדבר אבל בלי האדם שמחזיק בדעות הפוכות להם. אחרים לא יכלו לדבר משום שהנושאים הללו מתנגשים עם מקום פרנסתם. יש כאלה שהיו מוכנים לדבר, אבל לא על זה,  על נושאים אחרים פחות מעוררי מחלוקת. יש שנמנעו בנימוס בדרכים אחרות – הם יהיו חו"ל או עסוקים בדבר אחר. היו בודדים גלויי לב,  שאמרו שהשותף לפולמוס שהוצע להם אינו רשאי לדעתם להביע דעה משום שהוא נטול יכולות מדעיות מקבילות לאלו שלו.  על עמדה אידיאולוגית או פוליטית אצל ארכיאולוגים אין בכלל מה לדבר. גופים חיצוניים המסייעים באופן כזה או אחר למימון חפירות ומחקרים משני עברי המתרס הס מלהזכיר.    
עסק ביש ממש.
כמו סודוקו מורכב במיוחד לא מצאתי דרך לשבץ את הנתונים החסרים בשורות הריקות. המצב הזה הביא אותי לתהות אם יש עוד תחום דומה שמצליח לעורר בכל פעם מחדש מידה זהה של פולמוס וחשש.

הארכיאולוגיה מהווה כלי ייחודי במציאות שלנו כאן משום שמטבעה היא מתרכזת בחשיפה, גילוי ופרשנות של "התרבות החומרית" ומשם קצרה הדרך ל"תרבות" במובנה הרחב. התרבות היא הרי מכלול ערכים, אמונות ותפיסות שבאות לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם בעת העתיקה כמו גם בימינו. אם ניקח מהתרבות את הסמלים, המיתוסים, השפה ואת שאר הביטויים האישיים שלה, נשאר עם עובדות יבשושיות ועם דוחות חפירה שלא יעניינו איש (ולהלן דוגמה חיה: "שורה של חמש אבנים גדולות אשר הונחה בכיוון צפון-דרום על שכבת אדמה רדודה מעל הסלע הטבעי ומעליה חרסים שחוקים מהתקופות הרומית והביזנטית"). 

ולא שתיאורים מפורטים אלה המורכבים מאלפי פרטים טכניים, "מדעיים", הם נטולי חשיבות. אדרבא, הם אלה שנותנים את הבסיס שעליו אמורים החוקרים לבנות את הקומות העליונות של ההקשרים, ההשוואות, הפרשנויות והמסקנות. הבעיה היא שחלק מהם בוחרים מסיבות ברורות להישאר שם למטה, לדשדש בקומת המרתף שאינה מאיימת על איש, שאינה מעוררת מחלוקת ושבינינו, אינה מעניינת באמת.
אלה שמעזים לקחת את הארכיאולוגיה למחוזות אחרים שנוגעים בהיסטוריה, מקרא או סוציולוגיה מושכים אחריהם אש לא ידידותית מעמיתיהם. הארכיאולוגיה עשתה כברת דרך ארוכה מתחום  נגוע ברומנטיזם הרפתקני עד למעבדות הכימיה המשוכללות. אבל ארכיאולוגיה היא לא "מדע קשה" והיא אף פעם לא תהיה. לחלק של הפרשנות יהיה תמיד מקום גדול מהעובדות ומי שנמנע מלעסוק בזה  פשוט חוטא לעיקר.  מכאן שהפער בין האמת ההיסטורית "הרכה" לאמת הארכיאולוגית "הקשה" הוא לא כל כך גדול כפי שנדמה, והוא תלוי במידה מכרעת בתפיסת עולמו והשקפתו של החוקר.

 

…"איני מתפעל כלל, כשמעלים המלומדים במצודתם איזו 'אמת' חדשה ביחס לגבּור היסטורי ידוע, כשמראים הם באותות ומופתים, שפלוני הגיבור הלאומי, החי בלב העם ומשפיע על הלך רוחו, לא היה ולא נברא, או שהוָיתו המוחשית לא היתה דומה כלל לתמונתו שנחקקה בדמיון העם ; – אלא אומר אני לעצמי במקרים כאלה : כל זה טוב ויפה, ובודאי עתידה 'אמת' זו למחוק או לשנות סעיף אחד או פרק אחד בספרי האַרכיאוֹלוֹגיא, אבל ההיסטוריא לא תמחוק את גבּוֹרה בשביל כך ולא תשנה את יחוסה אליו, לפי שההיסטוריא האמתּית אין לה עסק עם פלוני בן פלוני האיש המת, שלא נגלָה אלא למלומדים ולא לכלל העם ; היא יודעת אך את הגבּור החי, שנחרת בלבבות והיה לכוח פועל בחיים, ומה לה אם היה הכוח הזה בזמן מן הזמנים אדם חי מהלך על שתים, או שלא היה מעיקרו אלא ציור נפשי, שנקרא עליו שמו של איזה אדם מוחשי?"(מתוך המסה "משה")

הנה משהו שיכול להרגיע סוף-סוף גם את אחד העם.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • גרשון אדלשטיין  On ספטמבר 18, 2008 at 4:02 pm

    נטלי ערב נעים
    ארבעים שנה מחיי ביליתי בחפירות ברישום וקיטלוג של ממצאים עתיקים, שנים ליווה אותי הרגשת פיספוס. האם זה כל שארכיאולוגיה יכולה להציע לחברה? השאלה הציקה לי עד כדי כך שביציאתי לגימלאות החלטתי לחקור את הנושא לעומק
    התוצרת הראשונה מתחילה בכתיבת ספר "עברו של העתיד" ואם הנושא מענין את יכולה לקרוא בשני אתרים או להשתתף באחת ההרצאות שאני נותן

    אלבום מגן דוד גרשון אדלשטיין, הארכיאולוג שחפר את עין יעל

    http://archaeological-insight.blogspot.com/2008_08_01_archive.html

  • נטלי מסיקה  On ספטמבר 18, 2008 at 7:14 pm

    גרשון היקר,
    קראתי בעניין רב את הבלוג שלך- ואכן עולים ממנו תובנות חשובות ביותר על המקצוע שהוא גם התחביב שלך ושלי.
    הרבה ברכות להמשך כתיבה פורה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: