כריסטוס רוז

כשצעדתי לי אתמול בערב בפארק הירקון, נתקלתי בפינת חמד חדשה שצמחה יש מאין על הגדה הצפונית של  הנהר: שני ספסלים שרגליהם נקבעו בבטון, לצדם שיחי נוי חדשים ובאמצע עץ אקליפטוס עקום שעליו מודבקים עשרות רבות של דפים. למרגלות אותו עץ הונחה ערמה גבוהה של דובונים ובובות ובלונים וגם כמה נרות דולקים.
 
המצבה המאולתרת של רוז.
 
שתי ילדות כבנות שש ושבע עמדו בסמוך לעץ בפנים רציניות כמו בדקת דומייה שבימי זיכרון ושואה. אביהן עמד בצד וחיכה להן בסבלנות. דומה היה שהן מתקשות להיפרד מהמקום. מתקשות להיפרד מרוז. בלב כבד הסכימו לבסוף להצטרף אליו לא לפני שהבטיח שגם מחר הם יבואו לבקר אותה.
 
התקרבתי לעץ כדי לקרא את המכתבים: "אנחנו אוהבים אותך מאד", "את מלאך בשמים", "חבל שלא הכרתי אותך", "הלוואי שמרי ורוני רון ילכו לגיהינום". הפרחים, הצעצועים, הנרות והמעמד כולו הזכיר לי את פינות האיקונין של הצלוב מנצרת   ושל קדושים אחרים שכמוהן ניתן למצוא בכל עיר, כפר וגדר אבן ברחבי אירופה. אלא שכאן התסריטאי של הסיפור עוות את הדמויות הראשיות בגרוטסקה גסה: במקום מרי חסודה ובתולה יש לנו מרי שרלילה עם טעם רע במיוחד בגברים, במקום אב רחמן שמלוה את בנו באשר ילך יש לנו שני אבות: אב מזניח ומתנכר ואב חורג שרוצח,  ובמקום תלמיד חכם וכריזמטי המשוטט בדרכים ובשורה בפיו על עולם טוב יותר של צדק ואהבה לכל –  יש לנו ילדה שלא הלכה לשום מקום, אפילו לא לגן, ועל צדק ואהבה בחיים שלה אין מה לדבר בכלל.

המצבה המאולתרת של רוז הביאה אותי להרהורים אודות המלחמה הנתשת זה שנים בין הנצרות ליהדות. תופעת הנצרות הרי לא צמחה יש מאין. ראשיתה משולבת בתסיסה הדתית בארץ ישראל בדורות האחרונים שלפני חורבן הבית, והופעתה אינה נבדלת מהופעתן של תנועות משיחיות אחרות שרבו באותה עת בעם ישראל. בד בבד לתהליכים הפנימיים בתוך העם היהודי, גססו גם האלים הפאגנים שכוחם כבר לא הצליח לשכנע את ההמונים ואלה פנו לבקש מזור בדתות אחרות. היהדות זכתה לעניין גובר בקרב רבים מבני אומות ובספרות חז"ל השתמרו אזכורים של מטרונות נוכריות שהתעמתו עם תלמידי חכמים בפורומים של לימוד. רבי עקיבא – אחד הבולטים שבהם, אף התאהב באחת מהן – באשתו לשעבר של טורנוסרופוס נציב רומא ונשא אותה לאישה במקום רחל.

    
לאט לאט הופצה הנצרות קודם בקהילות הפאגנים ביוון ואסיה הקטנה ואחר כך גם אצל המאמינים הגנוסטים בקרב המעמדות הגבוהים ברומא. היה איזה שלב במרוץ הזה שבו היהדות והנצרות היו ממש קרובות זו לזו, על אותו קו במסלול המפרך לגאולת נפש האדם, אבל מהר מאד הנצרות "תפסה ספיד"  וזכתה ליתרון בולט: אולי בזכות המיסיונריות של פעיליה, אולי בזכות ההקלות הרבות במצוות אמונתה (ובהן הויתור על המילה), אולי בגלל השאננות של היהדות שלא ממש טרחה להביא מאמינים חדשים לשורותיה. ואולי בעיקר, בזכות אותה דמות אגדית, כריזמטית וסוחפת של אותו אדם שממנו צמחה.
 
האם אפשר לדמיין כיצד היתה נראית ההיסטוריה המערבית ללא הנצרות? האם אפשר לדמיין מה היה קורה אם היהדות היתה סוחפת המונים אל שורותיה במקומה? היום קשה אפילו לדמיין סנריו כזה.

אבל כשחושבים על זה עוד קצת לעומק, מבינים שהמאבק ביניהן הוא בכלל לא כוחות. כי מעבר לכל, לנצרות יש קלף מנצח – דמות אלמותית של קדוש מעונה שכל אדם בעולם יכול בכל עת  להזדהות אתו, לבכות עליו ולהתייסר בגללו. ואותו קדוש שהונצח באינספור איקונות וחפצי אמנות מזכיר למאמיניו בכל רגע ורגע, עד כמה נגיש וקרוב הוא הרוע המוחלט העומד בפתחו של עולמינו זה.
הוא יודע, הרי הוא הביט לרוע ישר בלבן של העיניים. כפי שעשתה גם רוז הקטנה.

 

 
  

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסף  On ספטמבר 18, 2008 at 11:51 am

    הניתוח שלך רלוונטי גם לגבי יצחק רבין, אילן רמון ועוד דמויות שלמשך זמן מה הדליקו לשמן נרות עד שהעניין הציבורי דעך.
    ההבדל בין הדמויות השונות הוא האם יש מי שיעשה "פולואו-אפ". לישו עשו וואחד פולאו אפ.

  • נטלי מסיקה  On ספטמבר 18, 2008 at 5:08 pm

    מסכימה שלישו היו יחצ"נים טובים במיוחד, אבל גם היה לו סיפור יוצא דופן ששבה את לבם של רבים לאורך דורות ועד היום בעצם. מה הסוד ההצלחה?
    קשה להסביר במונחים רציונאליים כי דומים לו היו לא מעט

  • סרנה  On ספטמבר 25, 2008 at 8:43 am

    לנצרות יש אפיל מצוין. היא קולעת לטעם ההמונים כמו ערוץ 2.
    היא מלאה יופי של בתי תפילה ופסלים ובעיקר יש לה את ישו אשר בסיור בארהב, מאזין לתחנות רדיו דתיות הבנתי כי הוא יעיל ונגיש מאד כמו אנסטלטור שאתה מזמן בקריאת ביפר או נייד ברגע מצוקה לעומת הדת היהודית בתובענית והנזעמת שלא היה לה סיכוי מהרגע הראשון מול הערוץ 2 האלוקי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: