טוקבקים לוהטים

לאחרונה התרבו  מאד הפרסומים באמצעי התקשורת השונים על מיני גילויים מרתקים באתרים מימי בית ראשון ושני: באחד מהם נכתב כי פרופ' יוסי גרפינקל וסער גנור מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית חשפו  באזור בו התרחש הקרב המפורסם בין דוד לגוליית, חלקים ממבצר האלה, העיר הקדומה ביותר מתקופת בית ראשון ביהודה. במהלך החפירות נמצא שבר קנקן ועליו כיתוב, שהחוקרים טוענים שהוא הטקסט העברי הקדום ביותר שנמצא אי פעם וכעת הוא הוכתר לאחת מהתגליות הארכיאולוגיות החשובות ביותר בישראל מאז חשיפת מגילות ים המלח.

 

 

 

 

 

עוד לא התאוששנו מזה והנה עוד הודעה מרעישה: בחפירות ארכיאולוגיות שעורכת רשות העתיקות בחלקה הצפוני-מערבי של רחבת הכותל המערבי בירושלים, נתגלה חותם עברי מרשים ונדיר משלהי תקופת בית המקדש הראשון. החותם נמצא במבנה ההולך ונחשף בימים אלה, המתוארך למאה השביעית לפני הספירה – ימי המלכים מנשה, אמון ויאשיהו. 
                                                                                                            

התרגשות רבה נוספת פרצה בעיר דוד: האם נתגלתה התעלה המכונה "הצינור", שמוזכרת בפרשת כיבוש ירושלים על ידי דוד המלך בפרק ה' של ספר שמואל ב' ובדברי הימים א'? הארכיאולוגית אילת מזר, החופרת במקום זה ארבע שנים סבורה שהתשובה על כך חיובית. אלא מה.

 


 
ואחרון חביב עוד תגלית ארכיאולוגית נדירה והפעם רק בת כ-2,000 שנים נמצאה באתר חפירות מצפון לירושלים. מדובר בשבר מכסה של ארון קבורה עתיק, עליו כתובת חרוטה מימי הבית השני: "בן הכהן הגדול". המומחים מעריכים על סמך הגילוי כי מדובר באתר קבורה של משפחת כהנים שלמה, וכי הבן מת בעוד אביו שימש בתפקידו ככהן. 
 

יפה בעיני שהארכיאולוגיה של א"י זוכה לעדנה מחודשת ומעוררת סביבה תגליות מרעישות בקצב שרק הולך וגובר  מיום ליום. ארכיאולוגים כנראה למדו קצת באיחור אמנם, לנצל את כוחות השוק, התקשורת והתעניינות הציבור בנושאים "חמים" ומעוררי מחלוקת כדי לקדם את מטרותיהם. מוטב מאוחר מאשר בכלל לא.
 
מה שמשעשע אותי בכל זה הם דווקא התגובות של הקוראים הנחשפים לאותם גילויים חדשים מרעישים  (שחלקם, לא ממש מבוססים או לא ממש חדשים) בטוקבקים סוערים ומנומקים.

למשל, אחד המכונה "אור לגויים" מבקש לשים קץ למדעי ההבל כי דויד המלך הוא דמות מיתולוגית בלבד. הרבה אנשים ענו לו והאירו את תשומת לבו לאסטלה של בית דויד מדן. אחרים שקראו את המאמר הזה ביקשו לנגף את החפירות מימין – הנה יש לנו הוכחה מוצקה לתנ"ך או לכך שישראל פינקלשטיין טועה ומטעה,  כאילו שאפשר להעמיד את שני הספרים על כפות המאזניים (עם כל הכבוד, ויש כבוד).  אחרים מאגפים את הידיעה משמאל – הלאה הקיפוח, המחקר המוטה, השקרים בתנ"ך.

רפרוף בטוקבקים של המאמרים הללו מצביע על מגמה אחת שחוזרת בכולם  – עמישראל יוצא בהמוניו כדי להגן בחירוף נפש על ממצאיו או להפוך אותם לצנינים מבלי שיהיה לרובו שמץ מושג על מה מדובר.
 
הדבר מזכיר לי סיפור ששמעתי מאחד ממורי: בשנות ה- 30  כשנערכו חפירות פריהיסטוריות במערת טבון באזור הכרמל הובאו לשם פועלים שהיו עולים חדשים מתימן. יום אחד הם שמעו את החוקרים מדברים על תיארוך השכבות שגילו –  מיליון שנה או  700,000 לפני זמנם. מיד הם החליטו לפתוח בשביתה איטלקית – הפועלים סרבו לעבוד עד שהחוקרים יתנצלו בפניהם על דברי הכפירה – כי הרי ידוע שהעולם עומד על תילו חמשת אלפים ומשהו שנה ולא יום אחד יותר, אז הם מעזים לדבר על מספרים מופרכים כל כך? 

מנהל העבודה היה כנראה אדם חכם מאד ובקי בסיפורי הלכה : הוא אמר לעובדים שהממצאים במערה הם לא מעולמנו זה אלא עדויות מאחד העולמות שאלוהים החריב לפני שזה הוקם, ככתוב במדרשי חז"ל. וכך העובדים  התרצו ומיד שבו בשמחה למלאכתם.   

ללמדכם שאפשר אם קצת רצון וקצת יכולת לחבר בין עולמות שונים שעל פניו אינם יכולים לדור בכפיפה אחת.
 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: