שקשוקה באחורי תיאטרון קיסריה

אתמול הלכתי להקרנה של הסרט "שיטת השקשוקה" בסלון מזל. חדר ההקרנה הלא גדול ממלא היה גדוש בפרטי לבוש, חוברות, ספרים ודיסקים סדורים על מדפים שמאורגנים לשתי קבוצות ("להשאלה", "למסירה") ולנושאים ("אקטיביזם", "פמיניזם", סוציאליזם ועוד מיני אזמים אחרים). היו שם גם הרבה פרצופים של אנשים צעירים מאד לצד כאלה שבגרו, צלחת פירות ובוטנים וכובע קסמים לאיסוף תרומות.

הצופים הרבים מלאו את החדר כולו מהמסך שעליו הוקרן הסרט קצת באופסייד ("זה הכי טוב שאפשר אחי. בדוק"), ועד למפתן הדלת הפונה לרחוב. ואז הסרט התחיל. הקהל הגיב בכעס, יאוש וצחוק שהתחלפו לסירוגין. למי שאינו בקי בפרטים הנה כמה מילות הסבר: שיטת השקשוקה הוא סרט תיעודי  שיצרו העיתונאי מיקי רוזנטל והבמאי אילן עבודי במשך למעלה משלוש שנים. הסרט מתמקד בקשרי הון ושלטון במדינת ישראל בשנים האחרונות דרך הצגת העסקאות בין המדינה לבין משפחת עופר.

כבר בשלב הפקת הסרט הוגשה ע"י משפחת עופר תביעה נגד יוצריו ואף תחנת שידור לא הסכימה עד היום לשדרו, וזאת מחשש להסתבכות בתביעות משפטיות. מילא שהיו תובעים אותו בבית משפט בישראל שכן רוזנטל שהגיע בתום ההקרנה לסלון מזל כדי לדבר עם הקהל, אמר שהוא מוכן לעמוד בפני כס השיפוט ולהוכיח  את טענותיו שהועלו בסרטו. אלא מה, ותשמעו את זה טוב: מסתבר שאיימו על רשויות השידור  שיגישו נגדם עשרות תביעות נוספות מבתי משפט בלונדון, רומא, פריז וטוקיו ובעצם מכל מדינה כמעט על פני הגלובס. וזאת למה?  מכיוון שהסרט פוגע בשמם הטוב של האחים עופר בכל מקום שבו הם נוהגים לבקר, לנפוש, לעשות עסקים. וברוך השם כפי שאתם יודעים, כאלה יש הרבה. 
  
אבל דווקא משום האיומים על רשתות השידור, הסרט זוכה לתהודה ולהצלחה עצומה מאז שיצא לאקרנים. המונים ממלאים את ההקרנות בסינמטקים ובמקומות אחרים בכל רחבי הארץ. אין ספק שאם היו משדרים את הסרט  בערוץ 2 בלבד, הוא היה זוכה לרייטינג נמוך בהרבה ממה שהוא זוכה לו היום. הסרט של רוזנטל ועבודי רק תופס תאוצה משבוע לשבוע. כל הרע הזה רק עושה לו טוב.

מבין עשרות הסיפורים ההזויים שהובאו בסרט, בלט לעיני סיפור אחד קטן ולכאורה לא ממש חשוב: חתונת נכדו של סמי עופר בתיאטרון קיסריה. בערב האירוע עמד רוזנטל בשער הגן הלאומי וצילם את כל שמנת/צמרת המדינה נכנסת בזה אחר זה למבנה הפתוח שנתחם, שופץ, קושט ונסגר רק לכבודם. נראה אתכם מתקשרים מחר לגן הלאומי קיסריה או לכל גן לאומי אחר כדי לערוך בו בר-מצווה לילד או יומולדת לילדה. מה יש? למה רק לעופרים מותר?  אגב, באותו יום שארגנו את התיאטרון לכבוד האירוע החגיגי הגעתי במקרה לקיסריה ושאלתי את אחד העובדים הבכירים לפשר המהומה :"אל תשאלי אותי שאלות קשות", הוא אמר "ואני לא אצטרך לשקר".

מי שצופה בסרט מבין שישראל הנאורה והמתקדמת שלנו אינה שונה בהרבה מישראל של שלהי חורבן הבית כפי שכתבתי בפוסט האחרון שלי. בתלמוד בבלי מסכת פסחים דף נז עמוד א, נאמר למשל בעניין זה:

"אמר אבא שאול בן בטנית משום אבא יוסף בן חנין:
אוי לי מבית בייתוס אוי לי מאלתן,
אוי לי מבית חנין אוי לי מלחישתן,
אוי לי מבית קתרוס אוי לי מקולמוסן,
אוי לי מבית ישמעאל בן פיאכי אוי לי מאגרופן.
שהם כהנים גדולים, ובניהן גיזברין, וחתניהם אמרכלין,
ועבדיהן חובטין את העם במקלות."

בדרכו הביתה מהאירוע שהוא לא הוזמן אליו, קיבל רוזנטל טלפון מאחת הנוכחות שסיפרה לו בהתרגשות שזה עתה הגיעו למסיבה גם ביבי ושרה ואהוד. "איך לא ראיתי אותם, הם נכנסו מהחצר האחורית של האמפיתיאטרון?" שאל באכזבה.
מבלי לדעת הוא קלע בול. זו טעות נפוצה מאד לקרא ל"תיאטרון" שאותו הגו היוונים בשם "אמפיתיאטרון" – אותו גלגול וולגרי פרי המצאתם של הרומאים שנראה כמו תיאטרון כפול (אמפי= פעמיים). אבל ההבדל הוא לא רק בצורת הבנייה הארכיטקטונית אלא גם במהות ואיכות המופעים שהעלו שם: בתיאטרון הציגו היוונים מחזות מוסר, צדק, ביקורת פוליטית, אפוסים היסטוריים לצד שירה צרופה ליופי האלים ולגיבורים המיתולוגיים. באמפיתיאטרון הציגו להמונים מראות זוועה של קרבות גלדיאטורים וחיות טרף מזות רעב ועבדים חסרי אונים שנרצחים כדי לקדש את עקרון ה"לחם והשעשועים". 

 

תיאטרון קיסריה ב- 1900 שנות קיומו מראות רבים-רבים. הוא ראה הצגות מוסר ומחזות אימה. הוא ראה מופעי תרבות ומופעי שחיתות. הוא ראה הזנחה ושכחה. הוא ראה ארכיאולוגים חושפים מפניו את העפר שכיסה את אבניו. הוא ראה רבבות של מטיילים שספרו את ספרו. הוא ראה מופעי מוסיקת רוק, נשמה, ג'ז, יוונית, קונצרטים ואופרות. גם המון-המון מופעים של שלמה ארצי הוא ראה (קצת יותר מדי אם תשאלו אותו).

אבל מופע כזה כמו שארגנו האחים עופר עם כל צמרת הממשל וההון במדינת ישראל המתחדשת כקדם הוא עוד לא ראה. תודו.         
 

קישור לטריילים :

לחץ כאן 

וגם כאן 
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רעות  On דצמבר 8, 2008 at 1:34 pm

    יש אנשים שמתחתנים בגנים לאומיים – וזה אפילו עולה הרבה פחות מאולם…
    אז אולי התיאטרון בקיסריה נמצא במעמד שונה משאר הגנים הלאומיים – ואז האירוע באמת יוצא דופן, אבל באופן כללי גנים לאומיים אינם סגורים לקהל רחב.
    (הם רק דורשים המון לוגיסטיקה.)
    וכו וכו…
    🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: