דבורה הנביאה בחניון בני דן

 

אתמול הלכתי לערב במכון אבשלום שהוקדש לכבוד פרופ' אדם זרטל עם הופעתו של הספר "בהר ובשפלה ובערבה", המסכם  30 שנות סקר ארכיאולוגי בשומרון. הקהל הורכב ברובו מאוהדים ותיקים של חתן השמחה שמלווים אותו שנים רבות. לאחר דברי פתיחה של אנשי המכון  והקדמה היסטורית מחכימה  ומפורטת מפי ד"ר יוסי מזרחי, עלה זרטל לבמה. נושא הרצאתו  היה: "מויקרא עד סיסרא – אל אחוואט, השרדנה ושירת דבורה:  רקע ארכיאולוגי ומקראי". נושא מורכב יש לומר.
 
במיומנות ובסבלנות, טווה זרטל את עקרי העלילה הבלשית של גילוי אתר החפירות באל-אחוואט (שפירושו גל האבנים בערבית) הממוקם ליד הישוב קציר, מדרום לכביש נחל עירון (ואדי עארה). האתר התגלה במהלך הסקר בשומרון ולפי החרסים שנמצאו על פני השטח תוארך  לראשית תקופת הברזל, המזוהה עם תקופת ההתנחלות של שבטי ישראל  (מאה 12 לפני סה"נ).
זרטל קיווה לחפור אתר התנחלות של שבטי ישראל אבל אחרי שתי עונות חפירה הבין שהוא גילה אתר משונה ביותר שאינו דומה לאף אתר אחר. בחפירה התגלתה חומת אבן עבה ומפותלת ובתוכה מסדרונות נסתרים שפתחם פונה לאזור המגורים הפנימי. בתוך תחומי העיר נתגלה אזור מגורים עם גגות אבן כפתיים,  בית מושל מפואר ומבנה לתעשיית ברזל. גם הממצאים הקטנים היו בחלקם מוזרים וחלקם מקומיים. עוד התגלו  חרפושיות שיוצרו במצרים ולא חרפושיות שייצרו הכנענים בחיקויים מקומיים.   
אחרי שחיפש נואשות מקבילות דומות ללא הצלחה, אמר לו אחד הקולגות באוניברסיטת חיפה כי האתר שלו מזכיר את אתרי הנאוררגים בסרדיניה. זרטל לא שמע על התרבות הזו קודם לכן, אבל הוא התחיל לחקור את הנושא ואף נסע לסרדיניה כדי לבדוק את העניין מקרוב. ואמנם בעונת הפירות הבאה כבר הצטרפו למשלחת שלו ארכיאולוגים מאוניברסיטת קליארי בסרדיניה שסייעו לו בחפירה.

 

אז למה הם הגיעו לפה הסרדנים של תקופת הברזל? במקורות מצריים כמו מכתבי אל-עמרנה ופאפירוס האריס, נאמר בני שבט השרדנה היו חלק מקבוצת גויי הים. הם נלחמו בהתחלה נגד המצרים ומאוחר יותר  הצטרפו לצבאותיהם כשכירי חרב. משסיימו את שירותם הצבאי יישב אותם רעמסס השלישי בכנען כגמול לעבודתם.

בניגוד לגויי הים האחרים כמו הפלשתים למשל, עד כה לאיש לא היה ברור איפה הם התיישבו וכיצד נראתה התרבות החומרית שלהם. עד לחפירות אל אחוואט.

 

וכיצד שירת דבורה מתקשרת לכל זה? בערך באותו פרק זמן מסופר על אחד סיסרא (שזה מסתבר שם נפוץ מאד בסרדינית), שהיה שר צבאו של יבין מלך חצור והתגורר במקום שנקרא "חרושת הגויים"  – אולי אל אחוואט לפי דעת זרטל. לסיסרא היו 900 מרכבות ברזל שהקשו מאד על חייהם של בני ישראל שהתגוררו באזור, בערך כמו שהטרקטרונים מציקים היום לאנשים שבאים לנפוש בים. ואגב מה הם עשו ובתגובה? את מה שהם יודעים לעשות הכי טוב: "ויצעקו בני ישראל לה'".

המצב הזה נמשך 20 שנה עד שנמאס לדבורה אשת לפידות, נביאה פמיניסטית עם אג'נדה,  והיא קראה לברק בן אבינועם לקום ולעשות מעשה.  "ויאמר אליה ברק אם תלכי עמי והלכתי ואם לא תלכי עמי לא אלך".  גם כן גיבור. דבורה חיזקה את רוחו, הבטיחה לו ניצחון מזהיר וגם ניבאה  שסיסרא יוכרע בידי אישה, לא פחות.  ואמנם מה שאמרה אכן קרה: אחרי הניצחון המזהיר של בני ישראל נמלט סיסרא לאוהל יעל אשת חבר הקיני, הוא ביקש מים היא נתנה חלב, הוא ביקש לנוח היא ביקשה לנקום – וכל השאר היסטוריה.
 
"עורי עורי דבורה, עורי עורי דברי שיר" קוראת דבורה לעצמה או שמא לכל הדבורות הישנות כולן. זרטל סבור שהשם שלה לקוח מהשורש הדבר/ להדביר – להשתלט על משהו, ולא קשור לחיה המעופפת. דבורה כמו שרה או מילכה היו נשים מנהיגות במקרא ששמן מבטא יותר מכל את תכונות אופיין. 
 
                                                    ***
 
בדרך חזרה מההרצאה, המתנתי בשיירת מכוניות כדי להיכנס לחניון בני דן הסמוך לביתי. פתאום דפיקה בחלון: אחות שלי יש לך סיגריה אולי? אני מסתכלת על האיש: מזוקן, לבוש שכבות בלויים, חבוש כובע מרופט, מחייך בפה מלא. הוא נראה בעיני קבצן או חסיד ברסלב שיצא מאיפוס סופי.  אמרתי לו שאני מצטערת. אין לי. נכון את דבורה הנביאה? הוא שאל אותי בתגובה. הסתכלתי עליו המומה.  את דבורה הנביאה, את דבורה הנביאה, הוא חזר ואמר וחייך אלי חיוך רחב. לא נראה לי, עניתי בצער. מאיפה את יודעת אחות שלי, הכריז בקריצה ממזרית, פנה לדרכו ונעלם בתוך החושך.   
 

   

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • avivsky  On ינואר 29, 2009 at 12:07 pm

    את דבורה.
    עכשיו נשאר רק לגלות מי סיסרא!
    🙂

  • נטלי מסיקה  On ינואר 29, 2009 at 12:44 pm

    והלוואי עלי , אבל להזכירך שדווקא ליעל היה עניין אישי עם סיסרא ולא לדבורה…

  • שלומית  On ינואר 29, 2009 at 2:05 pm

    תודה.

  • שועי  On ינואר 29, 2009 at 2:35 pm

    יש לי אפילו שם לתל הסרדיני הצפוף: קופסת סרדינים (במקום 'חרושת הגויים)
    באשר לברסלבי, ייתכן כי זה יד המקרה ואפשר כי מדובר באיש בעל אינטואיציה פנימית מפותחת
    אפשר להיתקל בזה לא מעט
    באתר של מרית בן ישראל ("עיר האושר") הופיע לפני שכשבועיים מאמר מעניין מאוד על שירת דבורה
    כדאי להיכנס
    יכול להיות שסיסרא הסרדיני נפגש עם נפוליאון הקורסיקאי אי שם על המרחב המדומין שבין חצור,הגלבוע ועכו
    עוד דבר, השורש דבר בבניין השני בערבית, ביאורו: השמיד, כילה
    כך שאם צודק זרטל (מסופקני מאוד) הרי לדבורה יש
    קונוטציה מיליטריסטית-אלימה מאוד
    שספק אם היא עולה בקנה אחד עם דמותה המקראית
    על אף ששירתה לדעתי מראה סוג של שמחה לאיד כלפי אימו של סיסרא יותר מאשר רחמים כנים על השכול אשר בא עליה

  • נטלי מסיקה  On ינואר 29, 2009 at 3:37 pm

    .המחכימה כתמיד
    לגבי המיליטנטיות של דבורה אני חושבת שהיא נכרת היטב בשירתה וגם הקישור לפירוש שהצעת בערבית הוא מאד מעניין ולא מאד שונה מהפרוש של זרטל.
    אגב, התאור של האם שמיבבת מבעד לאשנב מזכיר לדעתו סיטואציות הומריות דומות. כך גם "ספל אדירים" שהוא מן ריטון – כלי נפוץ בתרבות גויי הים. נושא מרתק ואתר מרתק, ללא ספק.

  • שחר  On ינואר 29, 2009 at 7:13 pm

    ובלי קשר (למרות הקשר היווני) בכנס אדריכלות ירוקה שבו נכחתי בתחילת השבוע, ד"ר סימוס יאנס הציג פרויקט לימודי שבמסגרתו הוא ותלמידיו ניסו ליצור מחסה בר קיימא לאדריכלים. המשימה הייתה ליצור הצללה שגם מקררת והגנה מפני אבק ורוחות, כל זאת באמצעות מתקן פשוט, נייד ואקולוגי.
    זה מה שיצא להם
    http://www.aaschool.ac.uk/ee/_various/downloads/AA%20E%2BE%20PR%2003-04.pdf

  • נטלי מסיקה  On פברואר 1, 2009 at 9:49 am

    נראה מעניין המתקן הזה. פעם כל בנייה היתה ירוקה"…

  • דורון  On אפריל 23, 2009 at 11:19 pm

    במקרה, היום הייתי בסיור באתר ןשמעתי כי יש המסתייגים מזיהוי זה עם הטענות להלן:
    I – הכלים שהתגלו באתר הם בעלי זיקה כנענית מובהקת, בניגוד לאתרים פלישתיים אחרים בהם נשמרו צורות הכלים לתקופה ממושכת לאחר ההתישבות
    II – הבתים באתר דלים יותר מהחומה המסיבית
    III – הבתים נחתכים ע"י החומה – ולכן בהכרח קדומים יותר
    IV – מתווה החומה לא הגיוני כחומה לישוב
    V – אבני גזית פזורים בשטח, ידועים רק מתקופת המולכה המאוחרת יותר
    VI – סקרים באיזורים אחרים דווקא כן גילו תופעות דומות של מסדרונות בתוך חומות
    VII – ערימות האבנים נוצרו מפעולה פשוטה של סיכול השטח לתורך עבודה חקלאית
    מסקנה – יתכן מאוד שהזיהוי של זרטל מוטעה, ןלמעשה ישנו כאן מבנה של טראסות לחקלאות ואין שום קשר לסרדיניה (כל הרומנטיקה נעלמה…)

    • Amit  On יולי 28, 2012 at 10:44 pm

      אין אף מבנה הנחתך ע"י החומה!

  • שי  On מאי 16, 2009 at 7:05 am

    דורון שלום
    כמה עובדות הסותרות את מה שכתבת:
    1. אין אפילו אבן גזית אחת באתר (הייתי שם 6 פעמים כולל נסיעה מיוחדת אתמול לבדוק את מה שכתבת)
    2. החומה אינה חותכת את קיורת הבתים אלא הם נגשים אליה
    3. מתווה החומה לא הגיוני אך זרטל טוען (ןמראה זאת גם המקבילות ארכיאולוגיות) שסגנון בניה דומה קיים בסרדיניה וקורסיקה.
    4. אם הייתה באתר (ואני בספק) לא יכול להיות שחשבת שהחומה האדירה שעובייה הממוצע חמישה מטרים היא ערמת סיקול

    איני יודע עם מי סיירתה באתר אך חשוב ביותר ללכת עם מי שמכיר את האתר ואת תולדות החפירה בו ולא להסתמך על שמועות או מאמרים שכבר אבד עליהם הכלך…

    בידידות
    שי

  • ברוריה  On מרץ 18, 2012 at 11:12 am

    יש לי שאלה, אשמח אם תוכלי להשיב בתור ארכיאולוגית שמבינה.
    האם בהצעה של זרטל (שהצגת כאן) יש תשובה, לא ישירה כמובן, לבעיה עם חצור שנזכרת בספר יהושע כמי שנשרפה ולא יושבה עוד?

    • nataliemessika  On מרץ 18, 2012 at 1:14 pm

      .הי ברוריה- אדם זרטל בהחלט מודע לחוסר הקוהרנטיות בין הטקסט המקראי לתוצאות החפירות בחצור , יריחו ומקומות אחרים. יחד עם זאת, הוא סבור שיש אמת היסטורית בסיפורי ההתנחלות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: