זמן יהודי חדש/ זמן יהודי/ זמן

בשבוע  שעבר  נפתחה סדרת הרצאות בנושא תרבות יהודית בעידן חילוני בעקבות הופעת האנציקלופדיה  "זמן יהודי חדש" (כתר 2007). העורכים פרופ' ירמיהו יובל ויאיר צבן הידועים באדיקותם החילונית, ביקשו לקבץ בארבעה כרכים מגוון נושאים המתחקים אחר תהליכי המודרניזציה והחילון שחלו בתרבות היהודית במאתיים וחמישים השנים האחרונות. סדרת ההרצאות אמורה להתקיים בבית דניאל בתל אביב, מקום שהוא איך לומר, מכוון בדיוק לקהל שצורך סוג כזה של  ספרות מחקרית.

באתר שנבנה לכבוד המפעל המפואר נאמר בין השאר: " זמן יהודי חדש" נערך מנקודת ראות אקדמית ביקורתית ומתוך גישה פלורליסטית, המניחה שאין זהות יהודית חילונית אחת כי אם מגוון של רכיבי זהות בצירופים פתוחים, המבוססים על חופש אישי, והמתח ביניהם מהווה מקור לא נדלה של יצירה הולכת ונמשכת."

על מידת הפלורליזם של עורכי המפעל נכתב לא מעט למשל – פרופ' יהודה שנהב, ד"ר דוד סורוצקין , אסף ענברי ואריאנה מלמד.  יש שתהו על מהות הנושאים, הערכים והיקפם ויש שבדקו כמו שנהב, את הרכב חברי המערכת כמדד נוסף: "היא מונה 14 חברים, 13 גברים ואישה אחת, או 13 אשכנזים ומזרחי אחד. שיעורי ייצוג כאלה הם שערורייתיים אפילו בסטנדרטים הנמוכים של חברה ממוגדרת ומוגזעת כמו ישראל."  
 
ביקורת שכיחה נוספת  היא שעצם הגדרת המושג "זמן יהודי חדש" הנמצא בקטבו של "הזמן היהודי הישן" קרי זה שבוחר לשים את אלוהים במרכז, היא אנכרוניסטית שלא לומר שגויה ממש. בעולם המערבי של תחילת האלף הקודם "חילוניות" ו"דתיות" נחשבו למושגים  בינאריים מנוגדים, אבל בעולם של יהדות המזרח התפיסה הזו לא עבדה ממש (וראו למשל את מחקריו של פרופ' מאיר בוזגלו בעניין זה). מכל מקום, אין ספק שבעידן ה"פוסט-חילוני" שבו אנחנו נמצאים היום, קשה עוד יותר להפריד בין הדברים באופן נחרץ כל כך.  
 
השבוע במקרה, ראיתי שיחה מצולמת שנערכה בשנת 1993 בין פרופ' ישעיהו לייבוביץ וד"ר אבי שגיא שאיכשהו מתקשרת לנושא הזה. שגיא מרצה לפילוסופיה יהודית בבר-אילן, כתב מאמר על משנתו ואמונתו של לייבוביץ בעידן המודנה. לייבוביץ ערער על רוב הנחות היסוד שעליהן התבסס שגיא במאמרו. ראשית הוא לא מכיר שום תכנים רוחניקים שקשורים למושג  'מודרנה', שאינו אלא פלישת המדע השימושי למציאות האנושית ולא יותר מזה.

העובדה שיש אנשים שבוחרים להוציא את אלוהים מהמשוואה הקיומית שלהם היא לא חדשה ומוגבלת לעידן המודרני אלא היתה מאז ומעולם שנאמר: "אמר נבל בליבו, אין אלוהים" (תהילים, יד, 1). הוגי דעות ופילוסופים כמו אריסטו התייחסו לסיבה הפועלת או הסיבה התכליתית של הטבע הרבה לפני שפינוזה וקאנט. גם לגבי התודעה הדתית של הקדמונים הוא לא מוכן לצאת בהכרזות גורפות ביחס לימינו מפני שהוא איננו יודע דבר על תודעתם זו. מה שבטוח שהיו אז הרבה עובדי אלילים.

ואם יורשה לי להוסיף – לא בטוח שהחיים המודרנים צימצמו במשהו עובדה ידועה זו (מה שכן, האלילים נקראים היום בשמות אחרים לגמרי).

 

                                                            ****

 

לצפייה בשיחה בין ליבוביץ לשגיא  לחץ כאן

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אהרון תמוז  On מרץ 3, 2009 at 12:33 pm

    נולדתי בבית שלא קיים מצוות אבל שמר על מסורת .לשמחתי בבית ספר עממי למדתי בבית ספר דתי ובאוניברסיטה למדתי בבר אילן. מעולם לא היה לי מושג מה זה אלהים ומי זה אלהים כך שמוכתב לי בלא שאני בוחר שאלהים אינו מהוה פקטור בחיי. ארון הספרים היהודי כן מהוה פקטור ואני לומד חלק ממנו בשקיקה.את הכנסת כלה של עגנון אני מאוד אוהב. אהבתי את האדונית והרוכל. אני אוהב לקשר בין ימינו אלה למשנה ולגמרא.

    אודה ולא אבוש
    לא מתחבר לקבלה,לספר היצירה,ספרות ההיכלות והמרכבה.
    ביני לליבוביץ' יש הסכמה ברורה בקשר לחיים אחרי המות כלאמר אין דבר כזה.

    כאשר אני מבקר בבית כנסת אני רוצה בית כנסת עיראקי ולא מת להיכנס לבית כנסת רפורמי או קונסרוטיבי. אם מדברים על היהדות החילונית שלי היא מאופיינת בזיקה לפיוט ,לבית הכנסת העיראקי ולארון הספרים היהודי.

    ב 10 השנים האחרונות התפייסתי גם עם הברית החדשה וכמובן שלא קיבלתי את משיחיותו של ישוע. אני אוהב מאוד גם מוסיקה ליטורגית נוצרית.

  • נטלי מסיקה  On מרץ 3, 2009 at 12:44 pm

    על השיתוף. אהבתי את המשפט שלך "היהדות החילונית שלי".

  • אסתי  On מרץ 3, 2009 at 2:46 pm

    שהם חשובים ביותר אבל בעצם רצונם להציג איזה אתוס או סיפר רחב ולאומי – תמיד יהיו אלו שירגישו דפוקים כי לא נכללו בו

    אישית כשאני קוראת את רשימות המכולת של איך לא נכללו נשים/מזרחיים/ערבים/שחורים/דתיים וחתולים ג'ינג'ים עם כתם לבן על המצח – אני מתעצבנת מחדש ורואה בזה יללנות ומסכנות מקצועית…

    אבל כאמור זו רק אני.

  • נטלי מסיקה  On מרץ 3, 2009 at 3:05 pm

    אכן יש בעיה עם פרוייקטים מגלומנים כאלה. יחד עם זאת אני חושבת שיש משהו בביקורת של שנהב, מה גם שהעורכים מתהדרים בתואר פלורליסטים, לא ברור על סמך מה.

    וגם לחתולים ג'ינג'ים עם כתם על המצח מגיע להכנס לאנציקלפדיה של החתולים 🙂

  • אהרון תמוז  On מרץ 3, 2009 at 3:46 pm

    חביבה פדיה שהיא אשה משיכמה ומעלה ברמה האינטלקטואלית ובבקיאותה במורשת ישראלותורת ישראל ניסתה להקים לפני שנה ברשת פרוייקט שנקרא "זמן יהודי מלא" או זמנפדיה. הפרויקט היה אמור להציג גם התרבות המזרחית המאוחרת אבל כשל כישלון חרוץ. גם ללא מיזם יומרני חביבה פדיה עושה בצנעה כמו נחמה ליבוביץ' עליה השלום הרבה למען מורשת ישראל בכלל ומורשת בבל בפרט.

    כבן ליוצאי בבל יש אנשים שמעולם לא אשתף איתם פעולה והם פרופ יהודה שנהב,פרופ אלה שוחט ומתי שמואלוף. אם נטלי תחשוב שכדאי שאמנה את הסיבות אעשה זאת אבל אומר באחריות ששלושת אלה אינם יקירי העדה כמו ששון סומך,סמי מיכאל,סמי סמוחה,שמואל מורה וחביבה פדיה.

  • שועי  On מרץ 3, 2009 at 4:00 pm

    לשמחתי אני משתתף באנצקלופדיה 'זמן יהודי מלא'(כותב ועורך קטגוריות) שהזכיר אהרון בתגובה הקודמת
    הפרוייקט לא כשל, הוא רק בפתיחתו, ואקווה שיבנה ויכונן במהרה בימינו כפי שיוזמיו מקווים ועושים
    זאת ועוד, אני רואה זכות מלאה לקיומם של נראטיבים שונים של תודעה היסטורית ושל זהויות יהודיות המתקיימות זו לצד זו
    אבל דומני כי למען האמת אני חש בחסרון של זרם הומניסטי יהודי שיסודו בדברי הרמב"ם שציינו את יהודי אל-אנדלוס בני תור הזהב: 'שמע החכמה ממי שאמרהּ' ושאלתי היא היאך ישמעו אנשים את החכמה כאשר אנצקלופדיות כסוכנות ידע מונעות לכתחילה את גישתם של הבריות למקצת עולמות הידע
    כאשר הן בוחרות שלא להציגו בין כרכיה
    משל עולמות תרבותיים מסוימים הינם שוליים ומודרים ולא תימצא בהם חכמה
    גשה כזאת מעידה פעמים רבות על צרוּת אינטלקטואלית והעדר סקרנוּת שהיא לעולם לוּז
    עולמם של המבקשים לחדש עיוּנית ורוּחנית

  • נטלי מסיקה  On מרץ 3, 2009 at 4:35 pm

    אני שמחה שהפרוייקט החשוב של חביבה פדיה, הולך ומתעצב בין השאר בעזרתך שועי ואנשים מסוגך.

    לגבי מלחמות היהודים בתוך העדה העירקית – קטונתי מלהבין בזה – אם כי קראתי חלק מההתכתבות שלך אהרון עם הני. אני מסכימה שהדעות של חלק מהאנשים שהזכרת יכולות לעצבן לפעמים אנשים מסויימים (ר' אסתי לעיל) אבל הן עדיין לגיטימיות בעיני לפחות. מה שכן, אין ספק שהעדה שלכם הצליחה להביא אתה מורשת הגות ויצירה מפוארת.

    שועי – ישר כוח והרבה בהצלחה! עדיף לפרוץ דרך ולחדש מאשר לנסוע באותו כביש אספלט חד גוני שנוסעים בו רבים.

  • שועי  On מרץ 3, 2009 at 4:45 pm

    על דברי העידוד. לינק לעמוד השער של זמן יהודי מלא:
    http://www.zmanpedia.com/

  • רפרם  On מרץ 3, 2009 at 6:08 pm

    כפי ששועי כתב, זמן יהודי מלא (שאני אחד מצוות עורכיו) הוא בתהליך של בניה מתמדת. הוא אינו מדיר אף אחד מפני שהוא בנוי כפלטפורמה פתוחה והוא אינו מתיחס לזמן בצורה סינכרונית מקובלת אלא ללא היררכיות.
    בקרוב מתוכננים עוד שינויים מאירי עיניים בסידור החומר המתקבל עבור הפרויקט ואני מקווה שבקרוב נוכל ליהנות מהאוצרות של כולנו

  • מיעוט רועש  On מרץ 4, 2009 at 9:49 am

    רציתי לדעת עלייך עוד (התמונה הקטנה שלך טובה מהרבה גדולות שראיתי), הסתכלתי בפרטים הנוספים, ואז בדף על הרומן שכתבת. הלינקים לדבר העורך וההקדמה שבורים. צריך לנער את הדופן של ההוצאה האינטימית הזו.

  • נטלי מסיקה  On מרץ 4, 2009 at 10:01 am

    שמחתי לגלות שגם אתה במיזם. ההורים שלי יוצאי תוניסיה ואני מקווה שבקרוב תוסיפו ערך על העדה בשער הקהילות באתר ..

  • נטלי מסיקה  On מרץ 4, 2009 at 10:29 am

    תודה על ההערה – אני אעביר את הדברים הלאה להוצאה האינטימית שלי. בינתיים אתה יכול להציץ באתר המקצועי שלי – שם הלינקים עובדים בדרך כלל

    http://www.nataliemessika.co.il

  • מיעוט רועש  On מרץ 4, 2009 at 3:48 pm

    הלינקים באמת עובדים שם.
    זו את?

  • נטלי מסיקה  On מרץ 4, 2009 at 5:12 pm

    .זו גם אני
    (בהשקה של הספר שלי על גג מהמם ביפו)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: