גלויה ממוסוליני

לסבי אהרון זיתון היתה מכתבה נעולה שבה שמר בקפדנות את ניירותיו ומסמכיו הרבים שהצטברו בימי חיו כפקיד מנהלה נאמן של הרפובליקה הצרפתית. כשנפטר והלך לעולמו והוא בן 94, התקבצנו כל ילדיו ונכדיו כדי לפתוח ביחד את המכתבה הנעולה שהוסתרו בה פיסות חיים דהויות. סבי היה איש של שיחות עמוקות על כל נושא ועניין  שנתפרו לפי מידותיהם של אלה שעמדו מולו: עם חלק מבני המשפחה נטה לדבר על פוליטיקה, עם חלק אחר על ספורט או על ספרי הגות ואמונה. ואתי נטה לדבר בעיקר על היסטוריה. ההיסטוריה שלנו, ההיסטוריה שלו.
 
אבל בהיסטוריה של סבא שלי היו פה ושם חורים שחורים שעליהם נמנע מלדבר. בחדר העבודה שלו מעל למכתבה הנעולה ניצבו חגיגית שלוש תעודות הוקרה ממוסגרות MEDILLE   D'HONNEUR  מאת – Le Ministre des Armées  – משרד הביטחון של צרפת. כשהיה נער בביזרט שבתוניסיה, החליט יום אחד לקבל על עצמו אזרחות צרפתית כדי להתקבל לעבודה משרדית כעוזר לרואה חשבון במנהל הצבאי. האזרחות הזו מלאה אותו גאווה גדולה, אבל הוא היה גאה הרבה יותר כשקיבל את אזרחותו הישראלית אחרי שעלה לארץ עם סבתי ממרסיי כשהיה כבר פנסיונר. 
 
בקלסר הסגור שבו נשמרו מסמכיו הרבים מצאנו את פנקס  החוגר שלו ובו צו גיוס בשל "מתח פוליטי" על גבול לוב מהתאריך 28/8/1939. סבי היה אז בן 33 ואב לשתי ילדות קטנות (ואמי הצעירה שבהן). שנה אח"כ ממשלת וישי השתלטה על ארצות החסות בצפון אפריקה וביוני 1941 היא החלה לפרסם צווי הגבלה הנוגעים ליהודיה.  בניגוד למדינות אירופה, השלטונות התוניסאיים והקולוניאליסטיים הצרפתים לא ששו לשתף פעולה עם צבאות הציר והערימו קשיים על אלה שביקשו להחיל את אותן פקודות. המצב הזה נמשך בערך שנה שבה למרבה האבסורד,  לא מעט חיילים יהודים תוניסאיים שרתו אז תחת צבאות הכיבוש. בחודש מרץ 1942 התקבלה פקודה מפורשת מברלין להפסיק עם הפארסה הזאת וכל היהודים אולצו להתפטר מתפקידם בממשל הצבאי. באותו זמן סבא שלי שירת בבית החולים הצבאי בעיר מגוריו בתפקיד מנהלי כזה או אחר. מפקדו ד"ר שאוזי שחתם על מכתב הפיטורין כתב כי אולץ לפטרו "בשל החוק שנקבע ב- 3 באוקטובר בנוגע להגבלות החלות על הגזע היהודי". הד"ר הוסיף למכתב זה המלצה חמה על כישוריו הרבים של סבא.
 
נאמן לסדר הטוב ולהגיון שבבירוקרטיה של הרפובליקה הצרפתית, הלך סבא לבקש לו המלצות נוספות. בשל מחסור בנייר, ההמלצות נכתבו מאחורי גלויית נייר ירוקה ודקה שחולקה לחיילים בצבא האיטלקי הפשיסטי שהגיעו לאזור כתגבורת. לצד סמלי ה- FORZE ARMATE , נדפס המשפט המרומם הבא: "נשקים ולבבות צריכים להיות מוטים לעבר היעד: כיבוש הניצחון". על החתום: מוסוליני.
 
סיסמת הקרב פרי הגותו של הגאון מוסוליני לא הרשימה במיוחד את סבא שכן הוא טרח להוסיף בכתב ידו המסולסל את הדברים הבאים : "חבורה של מטומטמים" ו"הוא גמור" (מוסוליני).
 
תוניסיה שוחררה בידי צבאות הברית בינואר 1943, בערך שנה מאוחר יותר. מה עבר עליו ועל משפחתו בזמן הזה קשה לדעת שכן סבא שלי לא אהב לדבר על התקופה הזו בכלל. אולי זה מפני שהיא איימה על נאמנותו הבלתי מעורערת ברפובליקה שכל כך אהב, או על אמונתו הבלתי מתפשרת  בבורא עולם. "רק עבד אלוהים הוא לבדו חופשי" נהג לומר. ואדם חופשי יכול תמיד להוסיף סלסולי משפטים בכתב ידו על סיסמאות מליצה מודפסות בהיסטוריה העקובה מדם.       
 

 

 

 

 
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • טלי  On אפריל 20, 2009 at 2:07 pm

    ולהצליח לשמור על רוח חופשית ועצמאית תחת מי שמנסה לרמוס אותה זה אחד האתגרים הגדולים ביותר שניצבים בפני הנפש האנושית.

    הוא הצליח לעמוד בו.

  • תמי  On אפריל 20, 2009 at 6:41 pm

    כי הוא פותח צוהר לקורותיהם של יהודי צפון אפריקה בתקופת השואה והקשיים שהיו מנת חלקם במהלכה.
    חוץ מזה, כתבת יפה מאד ונהניתי מהפוסט, ואף החכמתי (:

  • נטלי מסיקה  On אפריל 20, 2009 at 8:45 pm

    מעניין איך ההיסטוריה החסויה ההיא הופכת היום גלויה לכולם

  • צבי  On אפריל 20, 2009 at 10:40 pm

    הסיפור היפיפה הזה מרגש מאוד.
    ואכן, כמו שמזכירה תמי לעיל, אנו יודעים מעט יחסי על קורות יהודי צפון אפריקה בתקופת השואה.
    הסב מצטייר כאדם מיוחד. התברכת, נטלי.

  • נטלי מסיקה  On אפריל 21, 2009 at 6:46 am

    אכן התברכתי מאד.
    תודה.

  • שועי  On אפריל 21, 2009 at 10:25 am

    על סיפור משפחתי מרגש במיוחד
    שבתור צאצא-פרטיזנים, הפעימני בנהיית החירות שבו

  • מאטעלע  On מאי 8, 2009 at 12:07 pm

    מצאת "פיסות חיים דהויות"
    מרקת אותן הברקת אותן
    והם חיות וזוהרות
    היש תקווה מרגשת וגדולה יותר
    לאדם בן חלד
    מנכדה (גם נכד) שהופכת
    נייר בלוי לרגש מפעים?
    מאטעלע

  • אלישבע זלצר  On מאי 30, 2009 at 2:59 pm

    האם גם את מתקשה לתת לתמונות גודל אחיד?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: