חמש תעניות ותקווה

לסבי אהרון זיתון היתה ספריה מפוארת ובה ספרי תפילה רבים שירש מאביו ומסבו לפניו. כשנפטר מן העולם פוזרו ספריו בין ילדיו ונכדיו ואני זכיתי לקבל שלושה מהם. אמש במוצאי תשעה באב, לקחתי לידי את ספרו "חמש תעניות" שלפי הצופן הגימטרי יצא לדפוס בשנת "ואתם הדבקים בה'", היא שנת 1855.
 
בדף הראשון של ספר התעניות מופיעה הקדשה בכתב עברי מסולסל של סב-סבי ר' יצחק-חי זיתון. מלבד השם, לא הצלחתי לפענח עד היום מה נכתב שם: מדובר ככל הנראה במשפט הקדשה שכיח באותם ימים בראשי תיבות. תחתיו מופיעה חותמת מעוצבת של בנו, אבי-סבי יוספ (כך במקור) זיתון – באותיות לטיניות בתעתיק ערבי (YUSSEF). החותמת  מצויינת בנוסף גם את עיר הולדתו – בינזרט (או ביזרט), מקום בו גם נולדו גם הורי.
 
יכול להיות שהחותמת הזו הוטבעה אחרי שהקולוניאליסטים הצרפתים הגיעו לתוניסיה (1880), אם כי השפעתם הורגשה עוד הרבה קודם לכן. סבי סיפר לי פעם, שאביו יוסף נהג להתפלפל במשך שעות ארוכות בחנותו עם חברו – כומר צרפתי קתולי ששימש כראש כנסיית המתיישבים האיטלקים בביזרט. הוא זוכר שהכומר הוא שעזר  לאביו לעצב את החותמת המפוארת שסמנה את ספריו.  
 
הספר חמש תעניות הודפס בליוורנו שבאיטליה בידי החכם כמה"ר ישראל קושטא וחברו הי"ו (?) ויש בו תפילות לכל ימי הפורעניות שנפלו על עם ישראל לפי הסדר- צום גדליה, עשרה בטבת, תענית אסתר, י"ז בתמוז ותשעה באב. אני מניחה שהתפילות והכתובים בספר זהים פחות או יותר למקובל בספרי תפילה אחרים כמנהג ק"ק  ספרדים, כנאמר בדף הפותח. אבל בספרים האלה, כבר למדתי, הדפים המעניינים ביותר נמצאים בסוף המחזור במקום בו נחבאים תוספות אישיות שמחוץ לקנון.   
 
בסידור שירשתי נתווספו קינות אישיות שנתחברו בידי אברהם אנקאווא חזק שאינני יודעת עליו דבר ובידי ישראל קושטא – הוא מיודענו בעל בית הדפוס של הספר הנ"ל ושל ספרים אחרים שהיו ברשותו של סבי, שאף קיבל ערך בגוגל.

 

יפה בעיני הקינה שכתב החכם ישראל קושטא שנושא את מקורם של בני משפחתו בתוך האימפריה העות'מאנית הגדולה בטרם הגיעו לליוורנו. לצד "חטאנו, עוונו סלח לנו" יש בקינה משאלה לחיים טובים יותר שיתממשו באחד הימים בארץ הקודש. להלן כמה ציטוטים נבחרים: 
 
על ירושלים:
עיר כלילת שפר: בארמונותיה:  יצהילו פניה: גנות אלוהים: שם ברכות מים: עינות שם תצאנה: כל ירק תשקנה: שיחים ודשאים: לתת את הארץ: יפה כגן עדן: שם נחלי עדן: דבש וחמאה:
 
על בית המקדש שיבנה:
צורנו מה רבה: תפארת ביתך: הררת היכלך: מאור יקרה: משגב עוז בסלע: בניין חמדת עין: לעומתו אין: ארמון תפארה: מקור חן ודעת: מאור נעלת:
 
על שליחותם של ישראל:
אומה הנבחרת: הולכת ביושר: אך שם תמצא אושר השקט ושלוה
 
על מה יעשו כל הימים:
על תוף ועל נבל: ישכחו כל חבל ומעצבה: לקראת עם שמח: אחימו  ירוצו יגילו ירוצו: על יתר טובה
 
על איך יתנהגו:
כי לא נרים ראש: על אלה שחוח
 
ועוד נימה אופטימית לסיום:
נשלו ונשקוטה: גם שב וגם ילד: ופרי צימח חלד: ויהיה השלום.
 
 (ועל זה אין לי אלא לומר: שנזכה)
 
 
 
 

 
 

   

    

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שועי  On יולי 31, 2009 at 2:28 pm

    עונג שבת החל עוד לפני קבלתה
    אפילו הלכתי לאחד ממדפי ספרייתי במעמקיו לחפש שמא בין ספרי תפילות מצוי גם עותק מספר זה, אך העלתה ידי רק את ספר 'מרפא לנפש' אשר נדפס בליבורנו (כנראה במאה התשע- עשרה. מצוי בידי בדפוס צילום ללא ציון עת הדפסה] ושם נדפס נוסח תיקון חצות כמנהג ק"ק ספרדים (תיקון רחל ותיקון לאה) ושלל פיוטיםּכגון: 'ידיד נפש' 'אל מסתתר בשפריר חביון' ואף סליחות ובקשות לימי אלול הממשמשים ובאים; גם כן סדר התרת קללות, סדר התרת נדרים (לנוהגים/ות בכך), סדר בית העלמין וסדר תשליך
    וכך נמצא בן בריתו של ספר 'חמש תעניות האמור

    תודה רבה!

  • שאול  On יולי 31, 2009 at 11:54 pm

    יש רק אופטחמיות וטוב אין איזכור של הסיטרא אחרא או תקווה לחורבנו של האחר. ב"עלינו לשבח" כתוב

    שלא שמנו כגויי הארצות שהם משתחוים להבל ולריק ולאל לא יושיע ואנחנו משתחווים לפני מלך המלכים הקב"ה

    על כֵּן נְקַוֶּה-לָּךְ ה' אֱלֹהֵינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עזָּךְ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן,

    להבדיל אלפי הבדלות באינטרנאציונל מופיעה השורה עולם ישן נחריבה ובזה אני כן תומך באופן אישי

  • שאול  On יולי 31, 2009 at 11:56 pm

    המשאלות על דרך החיוב בלבד הם מה שמיוחס בסיפא של הפוסט לרבי ישראל קושטא

  • נטלי מסיקה  On אוגוסט 1, 2009 at 8:34 pm

    אתה יכול לפרט קצת בנוגע לסדר התרת קללות וסדר בית עלמין?….

  • נטלי מסיקה  On אוגוסט 1, 2009 at 8:44 pm

    עולם חדש נבנה ע"ג עולם ישן וזה דרכו של עולם. מסכימה שלא חייבים להרוס ואפשר להעביר חלק מאבני הבנייה משכבה לשכבה.

  • שועי  On אוגוסט 1, 2009 at 10:01 pm

    הלכתי לתור שוב את הספרון, הנמצא במעמקיו של ארון ספרים, בין ספרי תפילה מוצנעים
    שאיני מתפלל בהם יום ביומו

    בעניין סדר בית העלמין מובא שם: תפלות שנוהגים להתפלל על בית הקברות בפרט בערב ראש השנה ובערב יום הכיפורים

    ובעניין התרת קללות דכתיב:
    סדר התרת קללות שנהגו לאומרה חסידים ואנשי מעשה בעיר הקודש ירושלים תיבנה ותכונן בכל ערב ראש חודש ובפרט ערב ראש השנה וערב יום הכיפורים… יעמוד השואל לפני י' או לפני ג' תלמידי חכמים ויראי ה' ותחרט חרטה גמורה על כל מעשיו ויאמר…

    הואיל ושייך אני למשפחת כהונה, איני נוהג לילך לבית העלמין; ובאשר לקללות ולנדרים, אני נוהג שלא לדבר לו את זה ולא זה, וכך להימנע מן הטקסים המדוברים, שאיני יודע מה תועלתם.

    מה שיפה הוא שמבחינת דפוס דומה כאילו הספר שבידיי הוא המשך של הספר שבידייך
    על אף שאין שמו של ר' ישראל קושטא נזכר בו

  • DANA  On יולי 29, 2012 at 12:11 pm

    לרגל תשעה באב , קבלו קישור עם תצלום מהספר:
    http://www.yahadut-algeria.co.il/5taniyots.html
    מתוך "אתר יהדות אלגיריה"

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: