לפני/ אחרי/תוכדי

תמונה מהאלבום של סבא:
לפני – רחוב ראשי בביזרט שבתוניסיה. השנה היא 1935 . סבא שלי עומד לצדה של ארוסתו, מי שתהיה הסבתא שלי. לידם עומדים  אחותו הגדולה ובנה. כולם לבושים בהידור ונראים נינוחים. דומה שהחיים מחייכים  אליהם.

אחרי –  עדיין ביזרט, 4 שנים אחרי. סבא וסתא שלי יושבים על ספסל בגן ציבורי. כל אחד מהם מרכיב ילדה על הברכיים: משמאל בתם הבכורה ומימין – הבת הצעירה, אמא שלי. סבתא עדיין מחייכת, גם הכובע מוטה באותה זווית גנדרנית. אבל הוא החליף את בגדיו למדים של חייל צרפתי. הוכרז מצב חירום וכל האזרחים הצרפתים נדרשו להתייצב למילואים. הוא מחייך עדיין, אבל החיוך שלו אחר, מהול  בצל של דאגה שאת טיבה אפשר רק לנחש.
 

תוכדי – העולם התחרפן כנראה. אבל זה עוד כלום לעומת מה שצפוי אחרי האחרי.

 

גם אני בעוברים דירה:
 
לפני –  http://www.notes.co.il/natalie

אחרי –  https://nataliemessika.wordpress.com

ותוכדי –  אני גם פה וגם פה. לפחות בינתיים, עד שיכבו את האורות האחרונים באתר של רשימות. ותודה לכל מי שפעל כדי להפוך את המעבר הזה לפשוט ונוח כל כך. 

 

ואחרון חביב: מייל מעניין שקיבלתי בפסח האחרון על שילוב טכנולוגיה ומדע במקדש

16:00 – התכנסות
16:20 – דברי פתיחה – הרב ישראל אריאל, ראש 'מכון המקדש'
16:30 – שר המדע, הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ – מתמטיקה בכלי המקדש
17:00 – פרופ' נח  דנא-פיקארד, נשיא 'מכון לב' – תכנון מערכות במקדש
17:30 – הרב פרופ' נריה גוטל, ראש 'מכללת אורות' – בית המקדש השלישי – חדשים גם ישנים
18:00 – הרב יהושע פרידמן, 'מכון המקדש' – האם מותר לצלות את קרבן הפסח בתנור חשמלי?
18:30 – הרב ישראל רוזן, ראש 'מכון צומת' – שילוב חשמל ואלקטרוניקה במקדש
19:00 – הרב עזריה אריאל, ראש המכון התורני 'בית הבחירה'  – עליה לרגל בטהרה בכלי רכב שאינם מקבלים טומאה
 
מנחה –  הרב מנחם בורשטיין ראש 'מכון פוע"ה'
 
חשיפה ראשונה: בכנס תוצג מצגת בנושא 'טכנולוגית תלת מימד לתכנון המקדש'
(ד"ר יהושע פלג, מהנדס וארכיאולוג, מרכז רנרט לחקר ירושלים, אוניברסיטת בר אילן)
וכן סרטון ובו תוכנית אדריכלית של 'לשכת הגזית' בתלת מימד (אדריכל שמואל בלזם)
הכנס יתקיים ביום רביעי טז ניסן, א' חוה"מ פסח בין השעות – 16:00-19:30
באודיטוריום של ישיבת הכותל, העיר העתיקה, ירושלים

                                                                    ***

ולא נותר אלא לתהות: מה יהיה אחרי שכל הרבנים והחכמים יפתרו את הסוגיות הללו, שחשיבותן רבה ביותר, מה יהיה עלינו אז באמת?

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרון רז  On אפריל 14, 2010 at 4:41 am

    התמונות. ומה שכתבת עליהן.

  • טלי  On אפריל 15, 2010 at 3:43 pm

    נורא יפה ונורא מפעים לעשות ככה קלוז אפ על רגע אחד פרטי ועל המשמעות שלו מול ההסטוריה ה"גדולה".
    אבל בעצם, זה פשר המקצוע שלך..לא?

    תתחדשי! (-:

  • שוֹעִי  On אפריל 18, 2010 at 5:32 am

    נטלי יקרה,
    כנראה שאותם ימים היו כאלו בכל מקום ובכל תפוצה
    למשל, בעייקה קטנה, ממנה באו סבי וסבתי, התנהלו חיים שלווים למדיי
    על אף המלחמה ושמועות על רצח היהודים עד שנת 1942 לערך
    כאשר אז, בתוך יומיים וחצי השתנה המצב מן הקצה אל הקצה, הגרמנים הופיעו ועימן רכבת, ויהודי אותה עיירה ששמעו עוד לפני כן על באבי יאר ואף החלו לשמוע כי מי שעולה לרכבות כאלו לא חוזר, יצאו למרד, שמעטים נותרו ממנו בחיים.

    ולעניין אחר לגמרי-לגמריי, מברוכ על האתר החדש ובהצלחה רבה.

  • nataliemessika  On אפריל 19, 2010 at 7:43 am

    הרבה תודה לשרון, טלי ושועי
    (עוד לא התרגלתי לפורמט החדש, אבל אני בדרך..)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: