מוח אשכנזי

הבוקר קראתי ב- YNET שהמר"ן הזהיר בשבת האחרונה את תלמידיו לבל ישלחו את בנותיהם למוסדות אשכנזים משום "תלמידה שלומדת שם יהיה לה מוח אשכנזי, לא יודעת תורה"!
מאחר ואך לפני שבוע קשרתי את גורלי עם אדם בעל מוח כזה, מיד נתמלאתי חשש כבד שמא בעוונותיי מוחי יעבור מין אבולוציה מצערת ובלתי הפיכה שכזו. מיד החלטתי לעשות מעשה ולרשום לפני את התסמינים האפשריים לצרה המתממשת ובאה כדי שאוכל לעצור את התפשטות המגפה בעודה באיבה:
א. אני קמה בבוקר ומגלה שאין צדקת ממני בעולם כולו: שיערות ראשי נעלמו כלא היו ובמקומם מונחת פאה נאה באורך רצוי בצבע ערמוני-ג'ינג'י. בארון הבגדים שלי יש רק חציות כהות וחסרות צורה באורך 2 אצבעות מעל קו העקב, וחולצות מכופתרות משובצות או שחורות שאורך שרווליהן עומד על 4 אצבעות מתחת למרפק  או למעלה מזה.
ב. אני קמה בבוקר כנ"ל, אבל הפוך ז"א כופרת גמורה: זוללת שפנים, בועלת נידות ומחללת שם שמים ברבים תוך כדי פיזוז "ים השיבולים שמסביב".
ג. אני זורקת את כל התבלינים מהבית ועוברת לבשל (אם בכלל), רק עוף מכובס, צימעס וקניידלה.
ד. אני מפסיקה לעשות כביסה, לעשות ספונז'ה, לעשות כלים, לעשות שוק ולעשות נעים לבן זוג שלי.
ה. מאידך, אני עושה מנוי לפילהרמונית, לאופרה הישראלית, להבימה, לקאמרי, לתיאטרון גשר ולשם האיזון – גם לתיאטרון פרינג' אתיופי באופקים כצעד בונה אמון חיוני.
ו. אני מתפקדת למפלגת העבודה.
ז. אני מקבלת מינוי כמרצה מין המניין בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת ת"א.

אם גם אתם גיליתם שני סמנים כאלה (או יותר), סימן שגם המוח שלכם בסכנה. לכו להיבדק בדחיפות בתקווה שזה לא מאוחר מדי.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מיכאל ז.  On יוני 27, 2010 at 7:49 am

    נולדתי עם מוח כזה, ולכן כדי לא להעביר את הפגם הנורא לדור הבא, התחתנתי והבאתי ילדים עם אישה שיש לה מוח מרוקאי. ככה הבעייה הופחתה בחצי, ואולי בדורות הבאים הבעייה תעלם עד לרמה כזו שבאבות לבושי שמלות יפסיקו לדבר עליה.

  • שוֹעִי  On יוני 27, 2010 at 9:07 am

    נטלי יקרה,
    לא יודע האם אני אם מח אשכנזי או לא. אני מניח כי לפי הרב עובדיה ועוד איך, ולדעת אחרים (ואני בקהלם) לא בדיוק. מה שכן, לפני מספר חודשים מצא גיס שלי (אשכנזי למהדרין) בורג זעיר אצלי בחדר, וטען כי מצא את הבורג שהשתחרר לי כבר לפני שנים.
    מי יודע, מה היה קורה לי אם היו מכניסים את הבורג מחדש, רחמנא ליבא בעי, אולי היה לי מח אחר.
    הבוקר שמעתי שמועה שבתו האקדמאית של הרב עובדיה (יש לה דוקטורט) מצאה על ידו כשהתעורר השכם כמנהגו, בורג זעיר (כשקם לנטול ידיו בטרם ברכות השחר).
    היתה התייעצות אם צריך להכניס או להשאיר בחוץ. בכל זאת, יהודי בן 90.
    (-:

  • יוסי דר  On יוני 27, 2010 at 10:30 am

    מרן הגר"ע יוסף הוא הסטנדאפיסט האולטימטיבי. נא לא לזלזל.

  • שאול סלע  On יוני 27, 2010 at 11:49 am

    האם מדובר במח אשכנזי ?

    הפסקתי לשוחח באינטרנט עם בנו של ניצול שואה ואני מדיר את רגלי ממקום בו מוזכרת המילה שואה. דור שני ושלישי לשואה מספרים על בני משפחותיהם שנספו בתאי הגזים,על איש אחר שאיבד את אחיו למחצה בשואה (האב נישא שנית לאחר עלייתו). מאותם אנשים בדיוק שהיה צריך להטביע את המרמרה על נוסעיה.

    הבעינה היא לא במח האשכנזי אלא שקשה מאוד להתנהל מול אשכנזים שמנפנפים השכם והערב בשואה.

  • nataliemessika  On יוני 27, 2010 at 12:12 pm

    תודה למגיבים מבני כל העדות

    למיכאל – טוב שפתרת את ילדך מצרה זו, שכן מוח חצי אשכנזי/ספרדי תמיד עדיף על פני מוח אשכנזי/ספרדי שלם

    שועי היקר – האמת שמהרגע הראשון שפגשתי בך, מיד התעורר בי חשד שהמח שלך הוא לא לגמרי א"ט ומשגילת לנו גם את עניין הבורג החסר, הדבר מדאיג עוד יותר. לגבי המר"ן בהודעה האחרונה שנמסרה לעיתונות הוא טען שכולנו יהודים ואין להפלות בין מח למח. הוא שאמרנו, אדם בן 90, מה הוא זוכר מה הוא אמר רק הבוקר?

    יוסי- חלילא לנו לזלזל. חיינו היו הרבה יותר משעממים פה בלעדיו.

    שאול – שמעתי פעם את פרופ' מאיר בוזגלו אומר שהשואה זה האירוע המכונן ביותר של העם היהודי אחרי מעמד הר סיני. אני לא חושבת שיש פה עניין עדתי: גם יהודי יוון, בולגריה, לוב ושאר ארצות צפון אפריקה (ובכלל זה בני משפחתי בתוניסיה), היו כפסע לפני מסע לפולניה לכיוון אחד.

  • שועי  On יוני 27, 2010 at 1:51 pm

    נטלי יקרה,
    הבורג אינו חסר, רק גיסי חושב שהוא חסר.
    אני רואה בו בורג משחרר, אם הייתי יודע היכן הוא מצוי בדיוק, הייתי ממליץ לכמה מחבריי לשחרר את שלהם.
    אבל, איני נוקט הפרדות בין אשכנזים ובין ספרדים, אלא ביו בני אדם כנים, חמים ואוהבים, המדברים בישירות-עדינה לכל אדם, ובין אנשים קפוצים, מחושבים, קרים ומנוכרים, המדברים אל אדם דברי חלקות ומעבר לגבו אומרים דברים שונים בתכלית, ומסתגלים לפגוע ולחייך באדיבוּת או המדברים ישירות-בגסות. יש מאלו ומאלו בכל מקום, בכל עדה. לטעמי, אנשים כוחניים יהיו על פי רוב מן הסוג השני, ועל-כן נרבה לפגשם בעמדות כח שונות.

    שאול – קרוב משפחה היה לי, סלוניקאי, שהצליח לברוח מאושוויץ, ועבר סיפור תלאות ארוך במיוחד אחר-כך. היתה לו חיבה כל ימיו לטפה המרה ולריקודים יווניים. האמן לי, הוא היה ניצול שואה, אבל לא הרבה דבר עליה, אבל כאשר הוא היה רוקד, לא היה אדם שלא היה עולה על פניו חיוך דרך עין רטובה. כמו כן קרובה צרפתית היתה לי, שהיתה לוחמת רזיסטנס, אשכנזיה פר-אקסלנס, שאיבדה כמה וכמה בני משפחה וחברים/ות ללחימה בגרמנים, שמחת החיים המדבקת שלה היתה דבר בלתי נשכח. בכל יום ויום מחדש. העולם מלא בסבל – יש המפיצים אותו, יש ההופכים אותו לשמחה סוחפת.
    יש ויש בכל מקום ובכל זמן. הבחירה היא שלנו, על אף התארעותה של השואה.

  • שחר  On יוני 27, 2010 at 3:04 pm

    נטלי ,קודם לכל מזל טוב לכם .

    הכי קל ופשוט לקחת שורה מתוך כלל הדברים ו"לשחק" איתה .
    זו בורות !
    את הרי ארכיאולוגית ואת יודעת שלשם הסקת מסקנות צריך לבנות את כל ה"פזל" ,לדעת את הרקע וכו' וכו' ללמוד ,נטלי ,ללמוד .
    לו רק כבדנו יותר אחד את השני היה עולמינו יפה יותר .

    חיים עם הרבה שמחה ועניין .ב ה צ ל ח ה .

  • nataliemessika  On יוני 27, 2010 at 3:21 pm

    שועי היקר,
    אהבתי את ההגדרה לגבי הבורג המשוחרר, לא יזיק אם נדאג לשחרר את הברגים מדי פעם בפעם כדי שלא נהיה מהודקים עד הסוף, מבלי יכולת לנוע חופשיים.
    גם את ההבחנה השנייה אהבתי ואני מאמצת אותה במלואה.
    אם כי שוב בהכללה גורפת מאד, יש הבדלים תרבותיים בין קבוצות אתניות לפחות בכל מה שנוגע לביטויים רגשיים. יש לי בת דודה שנישאה לטייס בן טייס מלח הארץ ורק עכשיו אחרי 20 שנה היא הגיעה לדרגת קרבה עם ההורים שלו עד לכדי אפשרות לחיבוק (קודם הם הסכימו רק ללחוץ לה את היד). מי יודע, אולי בעוד 20 שנה הם גם יסכימו לנישוקים.

  • nataliemessika  On יוני 27, 2010 at 3:40 pm

    שחר,
    תודה על הברכות.
    ועכשיו לענייננו: באמת שלא התכוונתי להביע זלזול ברב, שהוא ממה ששמעתי איש הלכה חשוב בדורנו. יחד עם זאת, הרב מביע לא פעם דעות בעייתיות בנושאי חברה, ממשל וחוק. אי אפשר לפתור כל אמירה כזו במשפט: את לא מבינה כי את לא מכירה את כל משנתו התורנית וכו'. לפעמים ביטוי אומלל הוא ביטוי אומלל.
    כמו במקרה הזה.
    מה שעצוב בסיפור הוא שיש כאלה שחושבים שמח אשכנזי באמת עדיף על פני מח אחר, אחרת למה כל כך הרבה אנשים רוצים שילדיהם ילמדו שם?
    היהדות המזרחית/ספרדית עברה הקצנה בשנים האחרונות ואבדה את הייחודיות שלה. במקום להוות גשר של סובלנות וכבוד הדדי היא הפכה לעוד שלוחה של היהדות הליטאית/חסידית שרוב חייה חייה בהסגר ובניכור לסביבתה.

  • שועי  On יוני 27, 2010 at 6:05 pm

    נטלי, כאמור ישנם אנשים וישנם אנשים.
    וזה נכון מאוד, שישנם חיבוקים פשוטים ששום מילה לא יכולה להחליף, גם לא שיר נוגע ללב באופן מיוחד.
    אני מכיר אכזריות מן הסוג הזה (הכי נורא הוא לגדול בבתים מעין אלו, האמיני לי, שבהם ההורים גם אינם אוהבים במלים וגם לא נוטים לפרגן לילדיהם לעולם); אף פעם לא אבין אותה.
    ושוב, השאלה לדעתי אינה מאיין בא אדם ומשפחתו, אלא איזה בן-אדם הינו למעשה. האם הוא נותן למוסכמות חברתיות/הלכתיות להכתיב דרכו או שמא הוא נשען על לבו ועל מצפונו, ואינו חושש להביע את רגשותיו כלפי אנשים כלפיהם הוא חש.

  • דויד  On יוני 27, 2010 at 7:33 pm

    וואי, אני חצי אשכנזי וחצי מזרחי, מה זה אומר על המח שלי?! ועל זה נאמר OY VEY

  • nataliemessika  On יוני 28, 2010 at 3:09 am

    שועי, קשה לי לדמיין את עצמי חיה בסביבה מנוכרת כזו. דת נוקשה ואידיאולוגיה קיצונית (שגם היא סוג של דת), יכולים לגרום לנזקים במבנה הנפש. בסרט "לבן" שאותו טרם ראיתי, קושרים בין החינוך הפרוטסטנטי הפוריטני בגרמניה שאחרי מלחמת העולם הראשונה ובין צמיחת האידיאולוגיה הנאצית כמה שנים אחרי כן. לחשוב על כמה זוועות היה אפשר לחסוך אם רק היו מחבקים ואוהבים את הילדים הגרמנים האלה בזמן. לא כל אחד זוכה לטרנספורמציה ואפשרות לתיקון עוד בחייו.מי שזוכה לזה הוא גדול בעיני ממי שקיבל את הדברים כמובן מאליו.

    • דויד  On יוני 28, 2010 at 4:49 am

      סתם בתור הערה, האדיאלוגיה הדתית הקיצונית שאת מתארת היא ביסודה תופעה מודרנית. הקנאות הדתית (או פודנמטליזם) שאת מתארת לא הייתה קיימת עד לפני 100 + שנה בערך. יש לכך המון סיבות, לא אכנס לזה עכשיו.

      דווקא מתוך הנצרות והאסלאם, היהדות הייתה הכי פרגמאטית ופלורלסטית. לא כל שכן, גם סובלנית כלפי האחר.

      וזה פשוט חבל לראות לאן הדת מתדרדרת.

  • nataliemessika  On יוני 28, 2010 at 3:10 am

    דויד, אוי וויי ואללה יסתר בו זמנית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: