אוריינטליזם- צילום משפחתי

במרכז התמונה זוג אנשים – איש ואישה מול חזית מבנה  גבוה בעל חלונות גדולים. האיש לבוש לפי קודים מערביים: לראשו מגבעת מעוגלת, לגופו חליפה מחויטת, חולצה לבנה ועניבה דקה. לרגליו נעלי עור שחורות. האיש עומד מול הצלם בעמידה מתריסה, רגלו הימנית מושטת קדימה ושתי ידיו נחות צדי גופו. פניו מעוטרות בזקן לבן, גזוז ומטופח ופניו רציניות מאד, זועפות כמעט. 

משמאלו נוגעת-לא נוגעת אשתו של האיש, ישובה על כיסא בעל משענת שתומך בגופה המלא. האישה לבושה בסגנון לבוש אופייני לנשות המקום מזה דורות:  כותונת  ארוכת שרוולים ומעליה חולצה לבנה נוספת ששרווליה הרחבים מגיעים למעלה ממרפקיה ועליונית כהה עשויה בד עבה דמוי קטיפה עם פתח מחודד מלפנים. מבעד למכנסי הגלבייה הלבנה  והרחבה   מבצבצים כפות רגליה הקטנות העטויות נעלי עור מחודדות. על ראשה של האישה מטפחת דקה והמכסה חלקית את שערה האסוף מאחור. לעיניה משקפיים עגולות והיא מישירה את מבטה אל המצלמה בנינוחות, בחיוך מרומז.

אם מסתכלים היטב מבחינים שהם לא לבד בצילום, יש שתי דמויות נוספות – האחת, עומדת משמאלה של האישה. ניתן לזהות את שובל שמלתה הלבנה  וגם חלק מזרועהּ הכהה השלובה מלפנים. אותה דמות נמצאת שם כצופה בבני הזוג וברור שאיש לא התכוון להכניס אותה לתמונה. יתכן והיא אחת מעוזרות הבית של בני המשפחה. דמות נוספת היא הצלם שמטיל צל כהה על מרצפות האבן הקטנות סמוך לכף רגלה של האישה היושבת. לאיש כתפיים רחבות ויתכן שהוא חבש לראשו מין כובע ברט.  המצלמה עצמה הועמדה על חצובה במרחק מה בינו ובין הדמויות המצולמות.

הדמויות: יוסף וזהרה זיתון ההורים של הסבא שלי אהרון

המקום: פתח ביתם של בני הזוג בביזרט שבתוניסיה

הזמן: שנות ה- 20 או ה-30 של המאה הקודמת 

הנסיבות ההיסטוריות: כמעט 50 שנה אחרי ראשית הקולוניאליזם הצרפתי  וכ- 30 שנה אחרי הצילום הזה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עמי  On נובמבר 18, 2010 at 9:26 am

    איזה יופי נטלי. רוצה להיות שם..

  • שוֹעִי  On נובמבר 18, 2010 at 2:15 pm

    נטלי יקרה,
    יש לי איזו חולשה לצילומי פורטרטים בשחור לבן מן המחצית הראשונה של המאה העשרים. והצל בקדמת התמונה מסתורי. כלומר, חשבתי שזה הצלם. יכול להיות שבצילום אחר רואים אותו ושם סבא וסבתא רבא שלך מופיעים כשני צללים. בכל מקרה, המודרניזציה הסקולארית האירופית בתוניסיה למן שלהי המאה התשע-עשרה היא תופעה מרתקת, שהרי גם היום: תוניסה היא דמוקרטיה נדירה למדיי בנופן של מדינות ערב ולא רק דמוקרטיה אלא מדינה חילונית למדיי.

  • nataliemessika  On נובמבר 18, 2010 at 5:41 pm

    תודה לעמי – יום אחד עוד אמצא דרך לכתוב על האישה המופלאה שאמא שלך הכירה וזכתה גם לנגן על הפסנתר שלה. סיפור מורכב ונורא.

    שועי יקר,
    אוי אפשר לכתוב הרבה על הצל הזה, צל מיסתורי ונוכח, וגם על הדמות הנעלמת בקצה שמתבוננת בנעשה. ולגבי מה שהערת – מצבם באמת טוב יחסית. אני מקווה יום אחד לנסוע לשם ולראות את הדברים בעצמי.

  • ליאור ביבי  On דצמבר 3, 2010 at 4:54 pm

    רציתי לשאול האים יש קשר משפחתי למשפחת זיתון מהעיר ספאקס

    רבי ישראל זיתון חי ויקטור זיתון לאון זיתון

  • nataliemessika  On דצמבר 6, 2010 at 8:28 am

    ליאור,
    לא משהו שידוע לי עליו. אבל אולי, בסה"כ הקהילה בתוניסיה היתה מאד קטנה

Trackbacks

  • By תיק תעוד « ארכיאולוגיה להמונים on נובמבר 30, 2010 at 8:25 am

    […] ח' סעדון, ד' קארפי, א' ממי, א' קאמי. תמונה ישנה אחת מ 1886 , ועוד כמה תמונות, ספרי תפילה ישנים שהיו שייכים לסבא-של סבא שלי […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: