בצהרי היום. סדום

אחרי שנפרדנו מאנשי הארכיון בעין גדי, המשכנו בדרכנו דרומה לסדום.  קבענו להיפגש שם עם עופר,  הממונה על האזור  במועצה לשימור אתרי מורשת. למרות שכבר יצא לי לבקר באי-אילו אתרים עתיקים פחות-או יותר בימי חיי, האתר בסדום הוא מהמרגשים שפגשתי עד כה.  לי הוא מזכיר  עיירת כורים נטושה באיזה מערבון ספגטי שהזמן בה קפא מלכת. יש תחושה שבכל רגע נתון, יכולים לצוץ מבין הבקתות המתפוררות המכוסות אבק מדברי  – בלונדי , טוקו או "עיני מלאך"  רק כדי לסגור כמה עניינים לא פתורים בנוגע לזהב.  

המחנה  היה שקט ומנומנם כשהגענו בצהרי היום,  אבל ידעתי שכדאי מאד  לפקוח עין לכל צרה שלא תבוא.  כי צרות במקום הזה לא חסרו מהרגע שהחליטו על הקמתו ב-1 במאי 1934, ובעצם גם הרבה שנים לפני כן. הדרך היחידה  להגיע ולצאת מפה היתה דרך הים, וגם אז הנסיעה ארכה בין 7- 8 שעות במקרה הטוב. גם מים לשתייה לא היו, ניסו למצוא כל מיני פתרונות יצירתיים עד שהמלך עבדאללה הסכים שיעבירו מים ממעיין סמוך לא-צאפי שבעבר הירדן בצינור תת-קרקעי מעץ, תמורת העסקתם של כמה מאות עובדים בדואים במפעל. אבל ההסכם הזה לא צלח את המאורעות אחרי הסכם החלוקה מ- 1947. היו גם סכסוכים וקרבות קשים בין חלק מהעובדים לבין אנשי ההנהלה ווהיזם הראשי נובומייסקי. אנשי "הקבוצה המקובצת"  וביניהם יהודה אלמוג האשימו אותו בנטיות קפיטליסטיות, בהעדפת האינטרסים של ממשלת המנדט על פני האינטרסים של בני עמו וגם על זה שלא עשה דיי כדי לקדם את רעיון הקמת גרעין התיישבות עברית ראשונה בסדום.

אחרי מלחמת העצמאות הצרות רק הלכו וגברו – המפעל נכנס לתקופה של משבר כלכלי, הפועלים המקצועיים שהיו קודם – עזבו, עולים חדשים מצפון אפריקה  נשלחו למקום בעל-כורחם והתקשו לעמוד בדרישות שהוצבו להם, ובמקביל התחוללו גם צרות סביבתיות – הים שהיה פה קודם הלך ונסוג  וכיום בחלק הדרומי של ים המלח יש יותר שרידים של בריכות מלח מאובנות מאשר ים.

 עופר הראה לנו כיצד מתקדמות  עבודות  השימור של חדר האוכל ובית הביטחון. מסתבר שהקבלן עובד קשה כדי להתאים את עצמו לסטנדרטים הגבוהים שהיו  לבנאים משנות ה- 30. בשלב הבא יעברו לשמר את בית  המנהל, 13 בקתות מגורים, חדר כיבוי האש, השירותים,  המקלחות,  מתחם המכבסה ואת המזח שמצפון למחנה.  הרבה עבודה. הכוונה הכללית היא להפוך באחד הימים את האתר למרכז מבקרים. 

למחרת בבוקר ביום שישי, קמנו מוקדם בכפוף לשעות ארוחת הבוקר, הצטיידנו בבגדים נוחים, נעליים גבוהות, כלי מדידה, דפים, בקבוקי מים (אין מים זורמים באתר) וגם בשני סנדביצ'ים  עם ביצה קשה שפילחתי מהמלון- 4- כוכבים -חצי פנסיון-הכל כלול-כולל ספא  (איך את עושה את זה, אין לך בושה? לא, אין לי.  אתה עוד תודה לי באמצע היום כשתמות מרעב ) – ויצאנו לדרך.

ראשית דבר הסברתי  לפרולטר מהם שלושת  הכללים החשובים  להצלחת המשימה שעומדת לפנינו והיא-  לתעד למעלה מ- 20 מבנים ביום עבודה אחד: סדר, סדר וסדר. צריך לבדוק אם כבר מדדו את הבניין – אם כן, מה טוב, נותר רק לצלם. הצילום מתבצע כך: אני מתקתקת והוא רושם: "צילום מס' 5 : בקתה 1 – חזית צפונית", "צילום מס' 6: פרט חלון,  קיר מערבי פנימי" וכן הלאה. מאד חשוב לדייק בסדר המספרים ובתיאורים, כי כשחוזרים הביתה מאד קשה לשחזר . בתום 400 ומשהו תמונות ו- 6 שעות נותר לנו רק להגיע למזח ולמדוד את השירותים.  שתי משימות לא פשוטות לסיומו של יום עבודה. המזח ממוקם קילומטר או שניים מצפון למחנה והוא מוקף תעלות, בריכות פתוחות ואדמה לא מי יודע מה יציבה. אבל גם את זה וגם את המדידה של שירותי הבול-קליעה צלחנו בשלום בלי לפול לאף בולען או מהמורה.

יצאנו מהמחנה קצת לפני שירדה השבת, כשהשמש כבר החלה לנטות מערבה מאחורי הר סדום. נעלנו את השער במנעול גדול ונתתי מבט אחרון בבתים המתפוררים שנצבעו בצללים ארוכים וכהים באופן שאינו  מבשר טובות.  בפתח אחת הבקתות יכולתי לראות איש  על כיסא נוח  מתנדנד קלות, שרגליו נשענות על הקיר,   ראשו השמוט מטה מוסתר בכובע בוקרים, על כתפיו פאנצ'ו  ארוך והוא ממתין באדישות לבאות.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שוֹעִי  On פברואר 27, 2011 at 9:07 am

    נטלי יקרה,
    אהבתי את הסיומת: ראיתי בעיניי רוחי גאוצ'ו ארגנטינאי בערבות הפמפאס עם גיטרה אל מול ים המוות הכחול
    ישנם אתרים שונים על גדות ים המלח ובסביבתו שהם כה משונים עד שבימים חורפיים נראה כאילו זהו סיור על אדמת הירח.
    ואיך זה שלא נתקלתם באיליי וולך "הרע" מהסרט "הטוב הרע והמכוער" שהתריס כנגד המצלמה המתקתקת: If you want to shoot, shoot, don't talk.

  • nataliemessika  On פברואר 28, 2011 at 7:09 am

    שועי יקר,
    תודה על הדברים.
    ולגבי המשפט האחרון שלך אין לי אלא לומר-
    ע נ ק !

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: