על המקף

מזה זמן שאני מהרהרת בו, בסימן הקטן הזה. לכאורה זהו סימן נטול חשיבות, צץ ומופיע כבדרך אגב, מחבר בין מילים ושמות שאינם בהכרח קשורים זה לזה. ולמרות הכול, הוא הרבה יותר גדול ממה שהוא נראה.

משנישאתי לפני כשנה,  תהיתי אם ראוי  שאוסיף לי אחד משלי. מה יש? המון נשים מתהדרות בו, יש כאלה שיש להן כמה – ר' מקרה ג'ודי ניר-מוזס-שלום וכו'. אישה עם מקף היא  לא רק אישה נשואה סתם, היא אישה נשואה עם מודעות עצמית. קו ברור ונחרץ קושר בין עברה המפואר לבין עתידה המשופר, בין משפחתה הקודמת למשפחתה החדשה, בין מה שהיתה עד עכשיו לבין מה שהיא אמורה להיות מעתה ואילך. אם התמזל מזלה והמקף מחבר בין שמות שרחוקים זה מזה כרחוק מזרח ממערב, אז היא בכלל זוכה בכל הקופה ("אני יודעת קיפוח עדתי מהו –  אני חיה עם אחד כזה בבית" טוענת גב' ליפשיץ-אבוטבול, "באמת? אין דברים כאלה, זה הכל בראש שלך" , מתריסה גב' אבוטבול-ליפשיץ לעומתה).

מעניין לבחון גם את הדינאמיקה שבשמות המשפחה של א/נשים מצליחנים שמפרסמים את מחקריהם והגיגיהם ברבים. בעוד ששמות הגברים נותרים קבועים תמיד מהרגע שעמדו על דעתם, שמות הנשים מצביע על שינויים משפחתיים שפוקדים אותן מעת לעת –  כאן היא עדיין בשם רווקותה ("כל כך הרבה שנים, מה קורה אתה?"),  פה נוסף המקף ("התחתנה סוף-סוף בשעה טובה!"), ולפעמים קורה שבהמשך, אופס, נעלם המקף כלא היה ("התגרשה, מסכנה").   

אני לא יודעת איך היו נראים חיי אם הייתי מתהדרת במקף ולא פחות חשוב גם בשם מתאים שנלווה לו. האם  זה היה משנה במשהו את ותחושותיי הפנימיות ואת הכרתי בערך עצמי ? בוודאות לא. אבל האם זה היה משנה במשהו את האופן שבו נתפסתי כלפי חוץ, בזירה הציבורית? נדמה לי שכן. ובכמה מקרים אפשר לומר אפילו  ברמת ודאות גבוהה. אנחנו חיים בחברה ריבודית ומתייגת שבה השם הוא בראש וראשונה הצהרת שייכות לשבט, לסטאטוס מעמדי כזה או אחר.

אז תיאורטית אני יכולה  להוסיף לי עכשיו שם חדש ומקף. אבל  במקרה שלי, הבחירה היא לא פשוטה בכלל. יש  יותר מדי אפשריות, חמש  אם רוצים לדייק:

המועמד הראשון המוביל הוא השם תמנע– שם משפחתו הרשמי של בן זוגי. שם עברי ושורשי לכל הדעות, עם קונוטציה מדברית וטאצ' ארכיאולוגי. נטלי מסיקה-תמנע נשמע לא רע, האמת. מי זוכר שתמנע היתה האימא של עמלק. אבל השם תמנע למרות שורשיותו התנ"כית, הוא שם נטול כל הקשר משפחתי: מדובר בשם  משפחתו  של אביו החורג של בן זוגי.  הוא עברת אותו מהשם מונצ'ק כשעלה לארץ מאנגליה. איך הגיע ממונצ'ק לתמנע, אלוהים יודע.

אפשרות נוספת היא לאמץ מחדש את השם שאתו נולד – פויירשטיין, ע"ש אביו הביולוגי שהחליט לוותר על חיי הקיבוץ המשמימים  בערבות הנגב בטרם בן זוגי למד את המילה "אבא" . אמנם לא מגיע לו, אבל נטלי מסיקה-פויירשטיין זו אופציה מעניינת, אין מה לומר.  מה גם שהשם הזה מתחרז  עם שמות חשובים אחרים כגון: איינשטיין (גם המדען וגם הזמר), אפשטיין  (האמרגן של הביטלס),  אקשטיין (הגיטריסט שהולך לבית שאן), גולדשטיין (לא הרוצח, ההוא מהדוח שחזר בתשובה ברוך השם) ופינקלשטיין (הארכיאולוג מת"א). בקיצר אני יכולה להתחבר לאחת מתת-משפחות האבן על ענפיהם השונים. ויש גם בונוס- מדובר במשפחה ברלינאית מכובדת, כלומר, יקים ממש. ויקים כידוע, זה הכי נחשב.

אבל בכך לא מסתיימת הדילמה, כי יש עוד שני שמות פוטנציאליים במלאי: הראשון המקורי – צילביץ'  שם הסב מצד האם שהגיע לארץ עם הוריו מליטה כשהיה בן שנתיים בערך. אמרו לו שאם יוריד את הכיפה השמים יפלו לו על הראש. הוא  החליט לבדוק  את התיאוריה הלכה למעשה ומיד אח"כ הצטרף לשומר הצעיר. גם שאר האחים הלכו בדרכו –  אחד יצא עם טרומפלדור לגליל  וכמה אחרים הלכו להקים את תל  עדשים. ברוח הימים ההם, עברת הסב את שם משפחתו לצאלון. היום הוא קבור בחלקת הראשונים בקיבוצו שבמשמר העמק, במרחק קבר מחברו הטוב יעקב חזן.

לאור כל האמור לעיל ומסיבות נוספות שקצרה היריעה מלפרט, החלטתי לשמור על השם שאתו באתי לעולם. אין לי שום צורך למצוא לי שם עברי – חלוצי- אוטנטי נוסף. אין לי גם שום צורך במקף בשליש השני של שמי. אני לא צריכה להוכיח את השתייכותי לשבט, למעמד, לנרטיב שאיננו שלי.  אני נטלי מסיקה ונטלי מסיקה אשאר. לפחות ההשלכות על כך , לטוב ולרע,  הן שלי רק שלי.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • תרצה  On מאי 17, 2011 at 6:36 am

    אהבתי את הרשימה הזו. יש בה גם רמז לתחום הארכיאולוגיה, אליו את קשורה.
    תודה!

  • שוֹעִי  On מאי 17, 2011 at 11:50 am

    נטלי יקרה,
    אם בן זוגך היה משנה את שם משפחתו ל'מסקנה'. היית יכולה להפוך לנטלי מסיקה-מסקנה.
    תמיד חשבתי כי שם משפחתי (הלא פחות מעוברת) משמעו: שואל-שאלה, שהתשובה עליה בלתי פתירה, כלומר נשארת רז (-:

  • אסתי  On מאי 17, 2011 at 1:28 pm

    נפלא.
    כמה צחקתי. כמה נהניתי. והכל בגלל מקף קטן, הכל בגלל מקף.

  • שאול  On מאי 17, 2011 at 1:40 pm

    נטלי מסיקה. נקודה.
    כל תואר נוסף מיותר.
    למעט כמובן התואר האקדמי.
    ואם כן, ואם היית מוסיפה/משלימה –
    נניח למשל כך:
    ד"ר נטלי מסיקה-פויירשטיין –
    הרוב היו משוכנעים אוטומטית
    שהתחתנת עם…מסיקה.

  • דודי  On מאי 17, 2011 at 5:09 pm

    גם מסיקה זה שם טוב לאשת מדע – "מן הממצאים שהתגלו בשכבה התחתונה, נטלי מסיקה מסיקה כך וכך".

  • נטלי מסיקה  On מאי 17, 2011 at 6:03 pm

    תודה לתרצה, שועי, אסתי, שאול ודודי על שחזקתם את בחירתי…

  • מיכל  On מאי 17, 2011 at 9:53 pm

    הי נטלי, נעים מאד. סיפרו לי על הפוסט הזה שלך א/נשים טובים שיודעים שיש לי ענין בנושא. אחרי הכל, בדיוק על זה כתבתי על זה דוקטורט 🙂 וכאילו לפי הזמנה הגעת עם כל זה: ממש עכשיו יצא לנו הספר (לי ולמנחה שלי שכתבה אותו יחד איתי), שמבוסס על מחקר הדוקטורט אבל מרחיב אותו הרבה מעבר, ומציע דיון על כל הנושאים שהצגת כאן ועוד כמה נוספים. את מוזמנת להעיף מבט, הכי קל דרך כאן https://www.facebook.com/MaritalNames
    קוראים לו Feminism, Family and Identity in Israel: Women's Marital Names

    שורה תחתונה: הכל נכון (והנה, אף מגובה מחקרית J). הרבה משמעויות נטענות לבחירה הזו וכדאי לזכור שגם היא לעצמה איננה מובנת מאליה, והתאפשרה לא מעט בזכות מאבק מתמשך של נשים פמיניסטיות. וגם כמובן כל הענין של עצם היות שם המשפחה, המצאה חדשה יחסית בתרבויות "המערביות" ועוד המון המון היבטים שקשורים לשאלת שם המשפחה לאחר הנישואין שהיא בכלל בכלל בכלל לא ענין קטן של מה בכך. תודה על הדברים שכתבת ועל המחשבות שחלקת. נהניתי מאד לקרוא!

  • nataliemessika  On מאי 18, 2011 at 5:18 am

    נראה מרתק! האשמח לקרא את תקציר הד"ר במידה ופרסמת.
    שמתי לב שגם לך וגם למנחה שלך יש שם משפחה נטול מקף. מקרה או בחירה?

    • מיכל  On מאי 22, 2011 at 10:23 am

      אוי, רק עכשיו ראיתי שהגבת. מתנצלת על העיכוב. אשמח לשלוח לך את תקציר הדוקטורט במייל, וכן שתינו ללא מקף. אני נשארתי עם השם מלידה היא החליפה את השם לשלו, ובספר יש נספח שנקרא naming stories שבו כל אחת מאיתנו מספרת למה ואיך. כמובן מסיבות שונות לגמרי. אבל מענין באמת ששתינו בחרנו לא למקף. במקרה שלה אני חושבת שזה בכלל לא היה אופציה ממשית, באותם ימים. במקרה שלי, משהו כנראה נגד העמדה המפוצלת והמרובה. הרבה מהמרואיינות שלנו דיברו על המקף באריכות. מאד לא טריוויאלי בתרבות שמקדשת "שם אחד למשפחה אחת".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: