מי שבעט לו

לרשע אין שם, או לפחות לא בשלביו הראשונים של המעשה. תווי פניו מטושטשים תמיד, צלליתו דקה, או רחבה, לא ברור. הוא יכול להיות כל אחד ואחד: הבן של השכן ממול, הבן-דוד של החבר לעבודה. הבחור הנחמד שפוגשים בתור לקולנוע.

ואז פתאום, כשאי אפשר יותר להסתיר, הוא פורץ החוצה, השם.
ואז מתחילים להסביר, ברור, זה בגלל שהוא גדל ברמת אביב, או בכפר סבא מעוז היאפים. אימא שלו עורכת דין, לאבא שלו יש חברת יזמות בתחום ההייטק. אנשים מקסימים, אומרים השכנים. אבל אחר כך, כמעט בלחישה מעיזים להוסיף הסבר דחוק למקר שקרה: זה בגלל שלא נתנו לו מספיק תשומת לב, אולי. הם היו כל כך עסוקים בקריירה, עד שלא שמו לב שצומחת להם מפלצת קטנה מתחת לאף.

ברור שהוא מעיירת פיתוח, ממשפחה קשת יום, מגיל 7 סחב ארגזי ירקות בשוק כדי להביא כמה מעות לאמו הנרקומנית ולאביו השתיין למספר לא ידוע של אחיו ואחיותיו. מה יש להתפלא בכלל. זה הכל המדינה אשמה. ככה נראית הזנחה. שם רוסי? ברור. לא היה לי ספק בכלל. אלה אין להם אלוהים הרי. קיבוצניק? נו, מה. גם גזלנים וגם רוצחים בפוטנציה. מרוקאי? גרוזיני? דרוזי? בדואי? בולגרי? ברור, בטח ברור. זה מה שחשדתי עוד לפני שהתגלה פרצופו האמתי. עוד לפני שקבעו ואמרו בוודאות: זהו שמו.

אבל האמת היא שהשם הוא לא חשוב במקרה הזה. כי האשם הוא בנו, כולם. מי שחי במציאות הזאת ומי שבוחר להסית מבטו ממנה כי היא קשה מדי לעיכול. מי שמעדיף לא לשמוע את הקולות ולא לראות את הצער, העזובה, היהירות, האטימות, הכוחנות, הרגל הגסה שצועדת בביטחה במקום שבו כבר שנים רבות כל כך, כיכר השוק ריקה. ואין בה דוכני מזון מלבד אלה שמדי פעם בפעם הופכים על הרצפה, ואין מוסר – אבל חוקים בלי סוף, ואין קולות שמחה רק שמחה לאיד ושטנה, ואין דרך ארץ רק דרך ייסורים ארוכה שסופה לא נראה, ואין תורה מלבד "תורת המלך" ואין ברכה, מלבד "ברוך הגבר".

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עומר  On יולי 13, 2011 at 8:49 am

    נדמה לי שהתשובה היסודית לסיוט הזה היא בבתי ספר. יש כאן הרבה חתולים, אם בתי ספר יקחו אחריות על אלה שבסביבתם, כולל האכלה ומניעת התרבות, יהיו פחות מקרים כאלה בעתיד

  • אהרן פוירשטיין  On יולי 13, 2011 at 10:02 am

    חזק וכואב ואנחנו מסתירים את עינינו.
    אני חושב שתורת המלך היא סעיף אחד ברשימה ארוכה ואוניברסלית יותר, כפי שהצגת בהתחלה.

  • שוֹעִי  On יולי 13, 2011 at 10:58 am

    נטלי יקרה,
    הרמב"ם טען כי מה שאנו חווים כרוע הוא תולדה של אוולת
    המביאה לידי עוול; נתן העזתי כבר הקצין מגמות מסוימות וראה
    ברוע כוח מהותי הפועם מעמקי האין-סוף (חלקו התחתון של הטהירו)
    ומבקש לכלות את הכל בבחינת 'אור שאין בו מחשבה'.
    בשלהי המאה השמונה עשרה תיאר שלמה מיימון (אחד הפילוסופים היהודיים החשובים ביותר בתקופת ההשכלה) את עצמו באוטוביוגרפיה שלו, כמי שבעט בנערותו בחתול, משום שאז עוד קיבל את עצמדתו של דקארט לפיה בעלי החיים (החסרים לדידו תבונה) הנם בחינת אוטומטים: חסרי רגשות, חסרי מודעות.
    מה שאני אומר, כי הרבה דברים עשויים להתגלות לעינינו כרוע במהותו, לזעזע אותנו מוסרית, לקרוא אותנו לצער, אולי גם למחשבה כיצד ניתן להטיל שינוי במציאות, להיטיב את המציאות. המחשבות והמעשים האלו מעניקים תקווה טובה לאדם, אבל בד בבד, כפי שכתב ניל יאנג: 'החלודה לעולם אינה נחה'.
    על כן, יראה אדם את עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי תמיד.

  • nataliemessika  On יולי 13, 2011 at 11:33 am

    עומר- אני חושבת שמי שצריך לטפל בנושא העיקור זו דווקא העירייה. בת"א זה עובד יופי. לגבי האכלה- אני לא רואה פסול בזה. המצאותם של חתולים דווקא מזכירה לי את העובדה שאנחנו חלק משרשרת המזון בטבע.

    לאהרון -תודה. והדוגמה המאד רעה שעמדה לנגד עיני היא חברון. העיר היחידה בתחומי הקו הירוק שהיא כביכול "מעורבת", אבל כולה הפרדה.

    שועי יקר – תודה על התזכורת לדבריהם של הרמב"ם והנביא נתן שזכתי ללמוד בעיקר, בזכותך. נדמה שפרימו לוי אמר שהשאלה היא לא למה קיים רוע אלא איך. יש רוע – כי אפשר. ואם אין לאדם מוסר או חמלה טבעית, אז שלפחות יהיה חוק ומורא הדין. אבל גם זה לא תמיד קיים.
    אבל יפה בעיני שבקשת לתת זכות גם לרשע גמור. אני מתקשה מאד לעשות את זה.

  • עומר  On יולי 14, 2011 at 12:57 am

    התכוונתי לומר שהקשר בין הישראלים לבע"ח האלה בפרט, (הכל כך נפוצים) ולבעלי חיים בכלל צריך להתחיל ממערכת החינוך – זה יעשה טוב לילדים וכמובן גם לחתולים. אני עצמי התייחסתי אליהם כמו אוויר עד לפני כמה שנים והמהפך היה קיצוני מאוד, אפילו קיצוני מדי. אמנם משרד החינוך עסוק עכשיו בהמנונים ודגלים אבל ב"ה הם יתפנו להיבטים יותר "שוליים" של החיים כאן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: