חיים (לא) חד משמעיים

כשקראתי בשישי האחרון את הראיון עם שלי יחימוביץ (מוסף הארץ), זחלה בי תחושה לא מוסברת, קדמונית ואינטואיטיבית של חוסר נוחות. כשסיימתי לקרא שמחתי בלבי על שלא נעתרתי לבקשתם של שני בחורים חביבים שניסו לשכנע אותנו בדרך לסופר ביום שישי לפני כחודשיים, לתמוך במועמדותה של חיימוביץ ועל הדרך להתפקד למפלגת העבודה בעלות סמלית של 50 ₪. אמרתי להם שעל פניו היא דווקא נראית לי בסדר, אבל להתפקד למפלגת העבודה? יש גבול. זאת פדיחה שאני לא יכולה לעמוד בה.

את התשובה לתחושת החוסר נוחות הבלתי מוסברת ההיא קיבלתי בצורת סרט של 9.5 מ"מ. לא להאמין אבל היה פעם פורמט כזה בעיקר באנגליה ובצרפת בשנות ה- 60. לא הצלחנו למצוא משהו שיכול היה להמיר את הסרט השכוח הזה לפורמט די.וי.די כאן בארץ,  אז בנסיעה האחרונה לפריז הפקדנו אותו במחלקת הצילום ב- FNAC וביקשנו מהדוד שישלח את הדיסק בדואר. והנה ביום שישי האחרון הגיע הסרט ובו כ-12 דקות תמימות מחתונתם של הוריי.

**

חיימוביץ מרבה להשתמש במשפט "חד משמעי" כן/לא בכל תשובה שהיא נותנת. כולל בתשובות לשאלות שדורשות, איך לומר בעדינות, מידת צניעות  מסוימת  או מחשבה נוספת. שום דבר לא נשאר פתוח כמעט לדיון. אולי בכל זאת יש קשר מסוים בין הוצאות  הפיתוח ובין העדר תקציבים לרווחה וחינוך מעבר ובתוך תחומי הקו הירוק? (חד משמעי לא), ומה עם תמיכתך במלחמת לבנון השנייה ? (חד משמעי כן), או ריסון הוועדים החזקים במשק (חד משמעי לא)  או פעילותו הבעייתית משהו של מזכיר ההסתדרות? (חד משמעי לא נכון).

ובכן מזמן מזמן, לפני 50 שנה בערך, חיו הוריי במציאות אחרת, בטרם החליטו להחליפה במציאות חד-משמעית כפויה ואחרת שאילצה אותם לבחור, להגדיר, לנמק, לתרץ ולסמן – אתם משלנו או משלהם. תחליטו תכף ומיד מי אתם – צרפתים?  תוניסאים? יהודים- מסורתיים? חילונים-אוכלי שרצים? נתינים נאמנים של הרפובליקה? ציונים-תומכי ישראל? מי אתם תחליטו מהר ועכשיו, כי הגעתם לארץ הקודש הזרועה כולה מחנות-מחנות וצריך להתיישב איפשהו ולהתמזג בכלליו של המחנה הנבחר, לדבר בשפתו, לאמץ את מנהגיו, להפנים את כלליו. להיות חד-משמעיים ולהסיר כל ספק.

**

אבי עזב את עיר הולדתו בביזרט שבתוניסיה כשהיה בן 15 ונסע ללמוד בפרובנס את אמנות הרסטורציה. הוריו שהיו גאים מאד בבנם בכורם, מימנו את לימודיו ואת שהותו. בחופשות היה נוסע לבקר את דודתו, שבצעד חריג לאותם ימים, נישאה לחייל צרפתי מנורמנדי. לסבי וסבתי היה עסק מצליח ובית מרווח בן כמה קומות שבו כל שבת נהגו לארח  את כל בני המשפחה המורחבת על כוסית בוכה וצלחת פריקסה. בשנת 1962 כשיצאו אחרוני הצרפתים מביזרט, הם נאלצו לברוח ולהשאיר מאחור את מרבית חפציהם ורכושם. היום בית המידות הפך לתיאטרון עירוני  אך המקומיים עדיין קוראים לו  "דאר מסיקה".

אבל באוקטובר 1960 סבי וסבתי עדיין לא הוטרדו בגין זה. הם באו לניס שבצרפת לחתונתו של בכורם האהוב עם הבת של הזיתונים, שהתגוררה עם משפחתה  במרחק שני רחובות מביתם. היא היתה הנערה הכי יפה בשכונה. כשאבי שמע שכל מיני בחורים מתחילים להתעניין בה (כולל בן דודו ממש!), עלה על האונייה הראשונה ממרסיי כאחוז שד, ואץ לו רץ לו לבקש את ידה. בין האירוסין לחתונה עבד קשה מאד כדי להתכונן לבואה– רכש את טבעת היהלום הכי גדולה שהיתה בחנותו של הדוד, וכן דירה נאה, רהיטים ומכונית DS כדי להסיע את הנסיכה.

בצרפת עורכים חתונה בשלושה חלקים – ראשית מתחתנים בעירייה כי לנישואיו של אדם יש קודם כל משמעות אזרחית –חברתית לפני כל משמעות דתית. לחתונה בעירייה מגיעים עם חליפה מחייטת סולידית, מכריזים על רצונם להינשא זה עם זו וזו עם זה בפני  ראש העיר של הרובע, חותמים בספר, מברכים בחיוך מאופק ולוחצים ידיים. בחוץ מתנשקים עם הקרובים והאורחים ואחר כך נוסעים לקבלת פנים חגיגית.

לאחר יום או יומיים עושים עוד חתונה והפעם בבית הכנסת המרכזי. האב אוחז בבתו הכלה, האם בבנה החתן, מלפנים שושבינות בלבן ומאחור- שיירת קרובים מסודרים זוגות-זוגות. את החופה עושים מטלית שמניחים על ראשם של בני הזוג. הרב חבוש במגבעת מוזרה, ניצב על פודיום ונותן דרשה בצרפתית כמובן. אחר כך שוב יוצאים החוצה ומתנשקים עם האורחים. אחד החברים של אבי החליט לשמח אותו בשלט שעליו נכתב "האגודה הניסואזית של הילדים של ברנרד". סבי מצד זיתון הסתכל על השלט במבט חמור אבל לא אמר דבר. הוא בטח חשב לעצמו: מה זה הבדיחה הזאת ועוד בבית הכנסת?

בחלק השלישי של החתונה כולם מכונסים צפופים במין אולם שמחות צנוע ומרקדים לצלילי טוויסט או סווינג או השד יודע מה שמעו בשנות ה-60. אני מתבוננת בפרצופים הלא חד משמעיים של האורחים, דומה שרבים בדומה להוריי, הם מהגרים מצפון אפריקה ורק מיעוטם "צרפתים ותיקים".  הכל  לבושים בהידור, על ראש הגברים מגבעות, הנשים  עדויות תכשיטים.  בפני הפליט שלהם משקפים תקווה וחוסר וודאות לסירוגין.  הם חיים בין עולמות שיום אחד יתנגשו, אך לפי שעה איש לא כופה עליהם להחליט על זהותם או לחשוב  חד משמעית. אחר כך מגיע טקס פריסת העוגה וכאן נסיכת הקרח עושה צעד מפתיע שאינו אופייני לה: במקום לאחוז בסכין בנועם אצילי כדרכה, היא מסתערת על המגדל הגבוה וחובטת בו  שוב ושוב עד שהוא מתמוטט אפיים ארצה. מה פשר מעשה האלימות- האם ניצני תודעה מהפכנית שגוועה? אנטי-בורגניות , פמיניזם חבוי, ביטוי לספרה האחרון של סימון דה-בוביאר? אבל סבתי קמי לא משתוממת לרגע  ומיד נגשת למלאכת החלוקה  כי כמו תמיד, יש לה הרבה אנשים להאכיל סביבה.   היא מפזרת  חתיכות מהמגדל המפואר שקרס במהירות מיומנת בידיה החשופות כי אוכל טוב עושים ואוכלים בידיים, ידיים  עטויות צמידי זהב, כמו אלה שסוגרים על מפרק ידי עכשיו.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • תמר בן יוסף  On אוגוסט 25, 2011 at 9:47 am

    כןיחימוביץ'-לאיחימוביץ' – חד-משמעית תענוג לקרוא.

  • שוֹעִי  On אוגוסט 25, 2011 at 11:22 am

    נטלי יקרה,
    גם לי הציעו להתפקד, דווקא למועמד אחר, אבל למרות חשיבות
    שיקומו של השמאל הציוני, העבודה כבר מזמן איננה שמאל חברתי
    וקשה לי להאמין שאפילו יחימוביץ', על שבאה עם שפע של כוונות
    חברתיות טובות, תצליח להזיז את המפלגה הזאת להיכנשהו.

    אני מקווה כי מה שהמחאה החברתית תצמיח היא שורה של מפלגות
    חברתיות חדשות ובועטות שיצליחו להזיז ממקומם את המפלגות
    הממוסדות שחבריהן כבר לא ממש מייצגים ציבור; אלא נוהגים כאילו
    הבחירות הן על מנת לקבל מילגה קבועה מאת הציבור+הטבות
    וקרנות נוספות, וכמובן נסיעות לחו"ל על חשבון ממשלות, אוליגרכים או תאגידים.

    וסיפורי המשפחה שלך הם תמיד משובבי נפש. נשארתי עד עכשיו
    עם חיוך.

  • גולדבלט משה  On אוגוסט 25, 2011 at 11:23 am

    אני ספרתי 10 "חד משמעי/ת" בראיון אבל לא נזקקתי לראיון על מנת לדעת שהגברת לא יודעת לדבר אלא בסימני קריאה ובססמאות שנונות וקליטות. התלבטויות,בזכות המבוכה ובגנות הטיח,לא אצלה.זו הסיבה לכך שלמרות שאני מסכים עמה בלא מעט נושאים-לעולם לא אוכל לתמוך בה או לחבב אותה.

  • nataliemessika  On אוגוסט 25, 2011 at 1:39 pm

    תודה לתמר

    שועי יקר- אינשללה מהפה שלך – הלאה למי שצריך. מה שמפתיע אותי כל פעם מחדש הוא מידת הצביעות שהפוליטיקאים עושים בנפשם. עד כדי כך שלפעמים הם מצביעים נגד הצעות חוק שהם בעצמם גיבשו משום שברגע האחרון הגיע הבוס עם הסיגר ופקד עליהם לשנות את דעתם.

    משה – ועל זה חיימוביץ היתה עונה לך: שהיא מעוררת רגש לטוב ולרע וזה מה שהביא אותה לאן שהגיעה. במצב שבו נמצאת מפלגת העבודה כל מי שיכול לעורר רגש כלשהו ולו אנטגוניזם – הרי זה מבורך.

  • גולדבלט משה  On אוגוסט 25, 2011 at 2:03 pm

    התכוונת יחימוביץ-את חיימוביץ דווקא כולם מחבבים. מה שמרגיז אותי הוא שאת צודקת בעצם. וזה מזכיר לי בדיחה יהודית שסיפרתי בעיבוד חופשי שמתקשרת גם לחתונות

    שדכן פוגש בחור יהודי כשר – רווק מבוקש ומספר לו בשמחה שמצא עבורו שידוך מושלם. בתו היפיפייה והמשכילה של גביר העיירה – מהמשפחה העשירה והמיוחסת ביותר.
    תראה אומר הבחור העסק לא כל כך נראה לי
    למה מקשה השדכן
    קולה קצת גבוה וצורם
    אבל אילו דברי חוכמה היא משמיעה מגיב השדכן
    אפה סולד מעט
    אבל איזה שיער ואיזו גזרה מתלהב השדכן
    היא צוחקת בקל רם
    אבל איזה חיוך מקסים מזדעק השדכן
    תראה אומר הבחור תודה על המאמץ אבל מכף רגל ועד ראש אני פשוט לא סובל אותה !
    טוב אומר השדכן אם המצב כל כך חמור אני מוותר לך

    זהו הוויתור שאני מבקש בעניין יחימוביץ. היא חרוצה ,יש לה בסך הכל דעות נכונות לטעמי,היא בהחלט שמאל חברתי , היא ציונית, ולטעמי אפילו נראית נפלא לגילה, אלא שמשום מה היא טורחת להתחפש בתמונות לבת 25 . בקיצור כמו לבת הגביר יש לה כל מה שצריך אבל אני לא מחבב אותה-מה עושים?

  • nataliemessika  On אוגוסט 25, 2011 at 5:01 pm

    יופי של סיפור. לשאלתך – נראה לי שאין מה לעשות. אני מקווה שיום אחד אפשר יהיה לחבב אותה על סמך מעשים ולא דיבורים. דווקא בדיבורים יש מקום לשיפור.

  • רני  On אוגוסט 25, 2011 at 5:31 pm

    זה בסדר, אתם עוד כלום לעומת סדרת המאמרים
    נגדה כולל גדון לוי, שטרסלר, אלדר, הס,
    גב' גולן ועוד. לא זכורה לי התקפה כה ארסית
    כה עיקשת כה ממושכת על חבר כנסת מהאופוזיציה בעיתונות
    הישראלית. לא תמצאו התקפה כזו על בגין בדבר
    בשנות החמישים. נזכור גם מאמר המקביל ב"הארץ" של
    איזה גאון מחרים מאוניב. באר שבע המציע את דרעי
    כמושיע של הפוליטיקה הישראלית. נח בדורו אברהם
    בדורו משה בדורו. אני, בן מעל 70, התפקדתי פעם ראשונה
    בחיים למפלגה, מפלגת העבודה, אסתום נחירי ואצביע עבורה.
    יהיה מעניין לשמוע ולקרוא על מועמדים טובים ממנה או
    על מפלגה מבטיחה יותר. בין נתניהו, ברק, דרעי,
    יאיר לפיד, ציפי מקדימה (פתאום נהפכה למפלגת
    המלחמה וההרתעה) הקומוניסטים ומטורפי הימין והשמאל
    זה הדבר היחיד החצי סביר שיש.

  • nataliemessika  On אוגוסט 26, 2011 at 4:43 am

    רני- אשריך. אני טרם מצאתי מישהו/ מישהי שיגרמו לי לרצות לרוץ לקלפי בשבילו. אבל מי יודע, אולי זה עוד יקרה.

  • חי  On אוגוסט 26, 2011 at 5:19 am

    נטלי יקרה
    הפוסטים שלך חד משמעית נפלאים!
    גם אני נטועה בתוך המוצא החסר דיכטומיות המתואר.
    הורי ילידי תוניסיה עלו לארץ בהיותם ילדים.
    אצלנו בבית הסבתא דיברו בעברית מתובלת בערבית צרפתית מעט לדינו ומעט איטלקית וכל זה היה מפגן כנה לרב תרבותיות ופתיחות לאהבת האדם וכשאמרו חוסה לארץ לא התכוונו לתוניסיה אף פעם כי היא היתה מולדת…
    את תופרת את מירקם החיים הזה בכתיבה בהירה חכמה מרגשת ומעוררת בי געגועי פליטה בחברה שאינה רוחשת כבוד לריבוי הזהויות שיכול ומתקיים באדם.
    נזכרתי אתמול בשעת קריאת דברייך בסרט התוניסאי "קיץ בלה גולט" אני שלא הייתי מעודי בתוניסיה וכולי תמצית געגועי סבתי והורי ישבתי מול המסך ופגשתי את עצמי.. זכרונות נשברים בגלי ימה של לה גולט עיירת קייט שלסבי וסבתי היה שם בית קיץ והסיפורים על ההווי המקומי צפו ועלו בי כאילו אני עצמי הייתי שם.. זה מה שקרה לי מול הפוסט שלך

    חנה כ. י

  • nataliemessika  On אוגוסט 26, 2011 at 6:48 am

    תודה לחנה
    (-:

  • דודו  On אוגוסט 29, 2011 at 5:30 am

    אוי נטלי..
    אשריך שמצאת בראיון איזה צירוף מלים שהציל אותך מה"פאדיחה". גם אבא שלי היה מתהפך בקבר לו ידע שאני חושב להצביע עבור "מפאי" . המהות הדמונית הרי לא משתנה עם שינוי השם . לנצח נתחשבן עם בן גוריון על כך שלא נתן לנו סרטיפיקאטים, שהכריח אותנו לבוא עם פנקס אדום כדי לקבל עבודה, שהגלה אותנו לעיירות פיתוח, מה לא ? וכן, מפלגת העבודה היא גוף חולה. וגם משלי עוד נתאכזב, כי לא להתאכזב אפשר רק כשאין ציפיות. אם נחכה למועמד המושלם, זה שאין לו חסרונות (ולא צריך כמה חסרונות כדי להתבלט בפוליטיקה ?) נישאר תמיד בבית צודקים וצדקנים, ושום שינוי לא יקרה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: