המהפכה השישית

בראשית ברא המנהיג את השמים ואת הארץ. והארץ היתה על פי תהום ורוח המנהיג מרחפת על פני הארץ.  ויאמר המנהיג: יהי  חושך – ויהי חושך. וירא המנהיג את החושך כי טוב ויבדל המנהיג בין האור ובין החושך ויקרא המנהיג לאור חושך ולחושך קרא אור, ויהי-ערב ויהי בוקר ימים רבים.

וביום הראשון ראה אדם כי נהפכה עליו עגלת חייו ויאמר: רע לי, טוב מותי מחיי. וישרוף עצמו אדם בכיכר העיר אל מול משכן המנהיג. והמונים רבים ראו את המעשה הזה ויצאו לכיכרות העיר ויזעקו  על העוולות שנעשו באדם ובהם. והמנהיג שלח עליהם שוטרים וחיילים רבים שהרגו בהם באלפיהם. וחיילי המנהיג ושוטריו לא יכלו להם להמונים כי שמעו את זעקתם ויניחו את נשקם מפניהם. וינוס המנהיג מארצו ויראו ההמונים כי טוב. ויהי בוקר ויהי ערב יום אחד.

וביום השני פשטו המהומות אל הארץ השכנה ויצאו המונים רבים אחרים אל הרחובות ויכו בשוטרים ובחיילים שהרגו בהם. והמנהיג יצא אל העם לדבר אל ליבם ויאמר: לא ניתן לרשעים להחריב את ארצנו, אהבו אותי או מותו לכם. וההמונים והחיילים שערקו מצבאו אמרו: טוב לנו למות מאשר לאהוב את המנהיג בעל כורחנו. ויבואו צבאות אדירים מארצות אדום שמעבר לים ויכו בארמונותיו ובצבאותיו של המנהיג וינוס המנהיג מעירו המדברה. ויסתתר המנהיג בבור שופכין וילכדו אותו וימיתו אותו ללא משפט. ויציבו את גווייתו בבית קירור למען יחלפו על פניו כל אנשי העיר. ויאמרו ההמונים כי טוב ויהי ערב ויהי בוקר יום שני.

וביום השלישי יצאו המונים רבים אחרים מארץ יאור ויתאספו בכיכר העיר תחרירה ויבקשו לעלות על ארמונותיו של המנהיג ובניו. והמנהיג שלח עליהם את שוטריו וחייליו שהרגו בהמונים באלפיהם וההמונים לא אבו לחזור לבתיהם וביקשו את ראשו של מנהיגם. ויראו צבאות המנהיג כי ההמונים חזקים מהם ויבקשו להציל את נפשם. ויפשטו קציני הצבא הבכירים על בית המנהיג ובניו וישימו אותם בבית האסורים. והמנהיג חולה אנוש נוטה למות וישימו אותו ואת בניו בכלוב למען עשות משפט בפני ההמונים. וישלטו אנשי הצבא ביד קשה וההמונים לא אבו לשוב לבתיהם. והחיילים והשוטרים הכו בהמונים עד זוב דם וירדפו ויהרגו בהם. ויאמרו ההמונים לא נשוב לבתינו עד בא החירות. ויהי ערב ויהי בוקר יום שלישי.

וביום הרביעי יצאו המונים מארץ תימן ויתקוממו נגד מנהיגם ויבקשו להפיל אותו. והמנהיג שלח את צבאותיו ושוטריו להילחם בבני עמו וילחמו בני העם בשוטרים ובחיילים בכל כוחם ויבקשו את חירותם. וירא סגן המנהיג כי טוב ויצא עם חייליו הנאמנים אל העם ויחזק אותם. וינוס המנהיג מפניהם למדבר ויוותר על כסאו וישמחו המוני תימן על כי לא נשפך דם רב. וסגן המנהיג הפך למנהיג וההמונים שקטו ושבו לבתיהם כי טוב בעיניהם מקודמו. ויהי ערב ויהי בוקר יום רביעי.

וביום החמישי יצאו המוני ארם-דמשק אל כיכר העיר ויבקשו להפיל את מנהיגם. ומנהיגם לא אבה ליפול בידם כפי שנפלו מנהיגי שכניו וילחם בם ויכה בם ולא חמל. וצבאות המנהיג רדפו את המתנגדים ויפלו עשרות אלפים חלל וההמונים לא אבו לשוב לבתיהם עד שתמלא דרישתם. והמנהיג קרא אליהם ויאמר אבי ייסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים, לכו לבתיכם.  אך ההמונים סרבו ונותרו  ברחובות ובכיכרות העיר למחות על מעשי המנהיג וצבאותיו. ואלופים חכמי לב ערקו מצבא המנהיג ובאו  להמונים לחזק את רוחם. ויהי בוקר ויהי ערב יום חמישי.

וביום השישי ויכלו השמים והארץ וכל צבאם. ויצאו נשות הארצות האלה ונשות כל ארצות קדם כולן אל ככרות הערים החרבות ויאמרו אישה אל רעותה – די לנו, די לנו מכם. די לנו ממלחמותיכם, די לנו ממנהיגכם, די לנו מצבאותיכם, די לנו משוטריכם, די לנו מאלותיכם, די לנו מהשפלותיכם מבית ומחוץ. ויתאספו כל הנשים בהמוניהן ויסירו מעליהן את הכיסויים שכיסו אותן, את כיסוי הראש וכיסוי הגוף וכיסויי הנפש ויטילו את כל הכיסויים כולם כתל נישא בכיכר העיר אספו אותם ויבעירו את הכיסויים באש גדולה שעלתה עם שוועתן השמימה אל מקומו של האחד שזכר ונקבה ברא אותם ויקרא את שמם אדם.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • תרצה  On דצמבר 22, 2011 at 8:46 am

    יצירתי להפליא!

  • שוֹעִי  On דצמבר 22, 2011 at 10:22 am

    נטלי יקרה,
    פעם כתבתי רשימה שנקראה "המהפכה הנאלמת" ובה כתבתי כי מה שחסר מהותית
    במהפכות המתרחשות כעת בעולם הערבי הוא הקול הנשי ועשייה למען שיוויון זכויות.
    אני לא רואה את זה קורה. אבל הרשימה היפה שלך למעלה הזכירה לי את נמרוד מלך בבל, או את
    אחשוורוש שמלך על 127 מדינות והתייחס לנשיו כזיבורית.
    לדאבון לב, כפי שזה נראה כרגע עומדות להתחדש על עולמנו מלחמות יוון-פרס בגלגולן המודרני.
    אני מקווה שלא ניתקע בתרמופילי (קרב שבו ניסו 300 ספרטנים לעצור את הצבא הפרסי ונלחמו עד טיפת דמם האחרונה). היסטורית גם בכל התקופות שבו שרר ה-Pax Romana (השלום הרומי) היו
    צריכים לשלוח מדי פעם לגיונות להרגיע את הפרסים והפרתים.
    העולם כנראה לא התקדם הרבה מאז. וגם כיום זכויות אדם, זכויות נשים, ליברליזם, שיוויון וכיו"ב, הם
    מושגים שעומדים על קרקע יציבה רק למראית עין.

    והנשים כמו בעולם החרדי כך ברוב העולם הערבי: הנשים מאוימות מדיי, מודרות מדיי.

  • nataliemessika  On דצמבר 22, 2011 at 11:55 am

    תרצה – תודה!

    שועי יקר – הלוואי ותפרוץ כבר המהפכה הנאלמת הזאת, כמה אפשר לשתוק. האיש שלי שאל אותי לפני כמה ימים מה הסיפור הזה עם הדרת נשים ביהדות ואני בתור שרת הדתות בבית נאלצתי לחשוב על תשובה יצירתית: כי צמחנו כמו האסלאם במזרח. לא מי יודע מה פוליטקלי קורקט אבל זה מה שנראה לי כרגע. אבל יכול להיות שאני טועה.

  • שוֹעִי  On דצמבר 22, 2011 at 12:51 pm

    נטלי, אני חושש שהתשובה מורכבת יותר ונוגעת ליצרים קמאים ופרימיטיביים הרבה יותר.
    לאחרונה שבתי ל"מסכות מקסיקאיות" לאוקטביו פז הכותב שם על המקסיקאים כצאצאי האצטקים,
    אבל לא יכולתי שלא לחשוב על דברים שאמר שם כמוסבים על עמים עתיקים בכלל שצאצאיהם עוד ממשיכים להתגלגל בעולם. לדעת פז, היחס של המקסיקאי-הגבר אל האישה הוא כאל יצור פגיע, חלש, בלתי-אמין, בוגדני, פשוט משום שביולוגית ומינית היא "חדירה", ואילו הגבר "חודר". זה נראה מעט וולגארי, אבל גם בתקופה ההליניסטית היו היייררכיות חברתיות שהתנהלו כך, בין האדונים,
    האצילים ובני החורין שלמעשה יכולים היו "לחדור" לכל מי שעבד בביתם. מישהו סיפר לי פעם שאת
    העובדה לפיה ישנם המון גילויים של הומוסקסואליות בתרבויות הפרסית והתורכית (גם גילויים ספרותיים ערים) לא צריך להבין לכתחילה כמקומות שבהם אהבה בין גברים מצויה יותר, אלא בדיוק
    ברוח של הייררכיות חברתיות-מגדריות-סקסואליות (כלומר, בחברה מסוימת היה מקבל המנהל את היתר החדירה מכח מעמדו). באותו אופן ניתן להסביר את הרמונות הנשים בחברה הקדומה. כמקום אליו היה הולך האדון וכל מי שהיה מזדמן לפניו (אישה או סריס) היה זמין לחדירתו. כך לעתים נדמה לי כי ניתן למצוא גם היום הרבה פעמים קווים מקבילים בין הומופוביה אצל גברים ובין יחס מזלזל מפלה ומדיר כלפי נשים. בשני המקרים לטעמי הדברים נובעים אולי ממה שהצביע עליו פז, ההבחנה הקמאית-הפרימיטבית בין חודרים ובין נחדרים בפוטנציה. אני גם חושש כי זוהי הבעיה המהותית של נשיא המדינה לשעבר, שעדיין גם לאחר משפטו, וגם לאחר שנמצא חייב בדין, אינו מצליח להבין היכן שגה.

    כמובן, אם כך הוא, המאמץ המשותף שצריכים לעשות המינים הוא לפרק את ההגדרות הבסיסיות האלו, לשבור את הכלים. לבטל את ההייררכיות החברתיות-המיניות-המגדריות המיותרות האלה.

  • nataliemessika  On דצמבר 22, 2011 at 2:48 pm

    תודה על ההפנייה, אנסה לחפש את הספר. ואשר לדברים עצמם – אכן יש בהם הרבה חומר למחשבה. מעניין גם ההזכור לגבי ההומוסקסואליים שגם שם יש היררכיה דומה בין "חודרים "לנחדרים".
    בתחושה האישית שלי ובהכללה גסה מאד, נדמה לי שאחינו הנוצרים עשו כברת דרך יותר משמעותית בצמצום הפערים והשאירו את שתי הדתות המונותיאיסטיות האחרות איפשהו מאחור. לאישה בתיאולוגיה הנוצרית יש כוח עצום בתנאי שהיא מתקרבת לדימוי בתולה קדושה או אם (עם עדיפות לשנייהם). אני לא מכירה דימוי תיאולוגי נשי משמעותי מקביל באסלאם, אולי כי זה נובע מהבורות שלי. לגבי היהדות – נדמה לי שהשכינה היא זו שממלאה את התפקיד, אבל היא לא ממש דמות אנושית. יש שיציעו את השבת או את אדמת הארץ הקדושה. אבל זה לא דימוי שאני אישית הייתי רוצה להזדהות אתו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: