יא אלוהים, יא אלוהים – סיפור מההגדה

 פוסט מלפני 3 שנים שהועלה שוב אקטואלי מתמיד…

הסתיימה לה קריאת סדר פסח כהלכתו. צלחות עם שיירי מזון נערמות להן בקצה השולחן לצד ספרי הגדה ופרורי מצה. לכל אחד מהמסובים לשולחן הגדה משלו, שאליה הוא רגיל. לחלקן אותיות קטנות, לחלקן אותיות גדולות ובולטות, לחלקן עיטורי תחריטים חמורי סבר בשחור ולבן, לחלקן תמונות עם בובות פלסטלינה צבעוניות והקדשה  מוועד העובדים. העייפות רבה, אפשר להתרווח, לפתוח כפתור בחולצה. חד גדיא, חג גדיא.

אבל יש הגדה אחת שהיא שונה מכל האחרות. זו ההגדה שסבא מחזיק בראש השולחן. הודפסה בדפוס מכלוף נאגר בסוס שבתוניס לפני מאתיים שנה בערך. שלוש לשונות ושתי צורות כתב: צרפתית בכתב לטיני ועברית וערבית-יהודית-תוניסאית בכתב עברי. ההגדה הזו נראית יותר כמו חוברת דקה. בין דפיה השקופים כמעט זרועים כתמי מזון ויין מכל ארוחות החג שבהן השתתפה.  אבל יש לה עוד ייחוד להגדה הזו של סבא: סיפורים מופלאים שטמונים בין דפיה האחרונים שאם רק יעלה הדבר ברצונו, יסכים אחרי בקשות רבות להקריא לבאי השולחן את תוכנם.  הסיפורים נקראים בקולו הצרוד ובחיוך גדול צופן סוד, במקצב אטי ודרמטי עם הרבה הפסקות בין משפט למשפט כדי לתת שהות לנוכחים להבין את שנאמר. דור ההורים ודור הנכדים מנסה כל אחד את כוחו, אך לרוב לא מצליח לפרש את המשפטים הסתומים. שנים רבות של קולוניאליזם צרפתי ותודעה עברית גאה מחקו באחת את פתח הכניסה לאוצרות השפה העתיקה שאיבדה את חנה ואת דובריה. רק כמה שומרי סף נותרו היום ואלה אינם יודעים למי להעביר את מפתחות הכניסה אל תוך עולם מילותיה.

בסיפורים בערבית-תוניסאית המוטמנים בסוף ההגדה של סבא אין עלילות גבורה ואין יד חזקה וזרוע נטויה או זוועות של דם ואש ותמרות עשן. הם סתם סיפורים משעשעים על אנשים שחיו פעם בעולם שהיה ואיננו עוד. החביב מכולם הוא הסיפור על האיש המסכן ההוא שבמר גורלו נגזר עליו לרצות את אשתו השתלטנית שמתעמרת בו מצאת פורים ועד ליל הסדר בבקשות ודרישות לרוב שנועדו למלא את צרכיה הרבים.

אחרי שסבא הלך לעולמו, תרגמתי את הסיפור הזה בעזרתו האדיבה של אדון אוחיון מהחנות לצרכי בית בשוק של רמלה ומה שיצא מובא כאן לפניכם (ועם המומחים לערבית-יהודית הסליחה במידה ופה ושם נפלו טעויות). לסיפור הזה יש ערך מוסף ודומה שהוא משקף מציאות אקטואלית אצל משפחות רבות בישראל. מי ייתן ונזכה לשפע בכל העולמות בחג הזה שבא עלינו לטובה. אמן סלה.

יא אלוהים, יא אלוהים. רבי נסים יהיה בעזרתנו


עברו ימי פורים קבלנו עלינו את תשלום החובות
אשתי אמרה לי : תביא לי שמן, מכנסיים, מטפחת וצעיף,
ואז אמרה: מהר, עדיין לא יצאת מהעייפות שלך?

יא אלוהים, מה אני יעשה עם הצרה הזאת?

אמרתי לה: יא אישה חכי אל תדאגי, אני אביא את הכסף בזמן
אמרה לי אשתי: הצדק אתך. לך לדרכך וסמוך על אלוהים
שיביא לנו את הכסף לפי הצורך.

יצאתי מהבית רגוע והבאתי כובע ונעליים לאישה
אמרה לי אשתי: לך תביא לי שני כבשים:
כבש אחד להכין את התבשיל ושני כדי לעשות מרגז.
אמרתי לאישה: חכי ושבי במנוחה
מחר נלך לקנות שני כבשים טובים ושמנים.
אמרה לי אשתי: תקנה גם כוסות ומטאטא
לפני שמתחיל חודש ניסן.
יא אלוהים, איזה חובות נפלו עלינו
אמרה לי אשתי: תקנה לי גם כיסויים למיטה
ומזנון חדש שיהיה הכל כשר

אני יוצא מהבית ואני לא יכול לטעום כלום
מי ייתן ורבי נסים שמביא עלינו את פסח לא ישכח אותי.
אני לא מספיק לצאת ואשתי רצה אחרי ואומרת:
תקנה לי גם בד לבן ובד פרחוני
ואל תשכח להזמין את אחותי לחג.
אלוהים החג מתקרב, והלב שלי מתמלא בדם מרוב לחץ.

חזרתי הביתה ואז אמרה לי אשתי :
לך תביא גם סיד ושום. מרוב כעס הפכתי לכושי.
לא נשאר לי כלום – התחלתי את הבוקר מבולבל.

אמרה לי אשתי: יא בעלי אל תדאג
אתה תבקש מאלוהים והוא ייתן לך.
הבאתי את הסיד מהר ואשתי שמחה מאד.
אמרתי לאשתי : מה עוד תרצי שאביא לך יפתי?
אמרה לי: לך תביא לי סכינים
בשביל לגרד את המעיים של הכבש כדיי לעשות מרגז
אני כועס ושמח כאחד
אשתי מתעוררת בבוקר צועקת:
אני לא יודע אם היא חולמת או שיכורה
אמרתי לה : תירגעי, זה לא מתאים לך
אמרה לי : מה קרה, שכחת את עצמך היום?
מחר צריך לעשות בדיקת חמץ.
ואתה מסתובב סתם ולא יודע מה לעשות.
שאלוהים יעזור לנו לעבור את החג בשמחה
איך נתחיל ואיך נגמור – שאלוהים יחון אותי ממנה
באתי הביתה וראיתי את כל הבנות, הזקנות ואשתי
צועקות מרוב שמחה.
אלוהים נתן לנו בחסדו כסף לחג
והנה הבאתי מצרכים לחג: ירקות, שמן זית, פחמים
חסה וחרוסת, זיתים, ביצים, תבלינים ודגים
לבשתי את הפטה (גלימת מכנסיים).
ולא האמנתי למראה עיני:
אשתי לקחה חתיכה מהגרב שלי לתקן את הפטה
עכשיו יש לי חור בגרב ואני הולך יחף
שחטתי וניקיתי את הכבש
הכנו מצות מסולת, הבאנו אותם למאפייה,
אחר כך אשתי הכינה עוגות
והניחה הכל על הריהוט החדש שקנינו
מי ייתן שתמיד נמשיך לעבוד
לפני שנראה את המצות של פסח
וההוצאות – הן תמיד ירדפו אחרינו
ייגמר החג ואנחנו נחסל את כל מה שקנינו
וגם את הכבש – נחסל אותו.
יום הפסח הגיע קמתי בבוקר להלל את שם ה' שברא את העולם
ואשתי וילדי מלאים באהבה גדולה
גופי ונשמתי נהנים ואנחנו שמחים ומקוים לעוד שנים טובות
אמרתי לאשתי: לכי תרחצי את הילדים בגיגית,
הלבישי אותם יפה שיהיו מוכנים לקידוש
אני מודה לאלוהים שבשמים שנתן חג ליהודים
אחרי שהתעייפו ועבדו כל כך קשה לכבוד פסח
ומקווה שתיגמר גלותנו ונתאחד כל עם ישראל במהרה בימינו.

מוקדש באהבה לסבי אהרון זיתון ז"ל (1906 – 2000).

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שירה  On מרץ 31, 2009 at 10:34 am

    איזה יופי, מקסים! באמת הצצה לעולם אחר.
    יש לך מושג במקרה מה גילה של ההגדה הזו, או מתי חובר הסיפור?

  • שירה  On מרץ 31, 2009 at 10:35 am

    עכשיו קראתי שוב וראיתי שכבר ציינת מתי היא הודפסה, לפני כמאתיים שנה.

  • נטלי מסיקה  On מרץ 31, 2009 at 11:41 am

    מה שמעניין זה שהשנים מצויינות במשפט מקראי בגימטריה. במקרה הזה: שנת ישוב ירדמנו יכבוש עוונותינו.

  • שועי  On מרץ 31, 2009 at 12:41 pm

    בפשטות: היטבת את יומי מאוד, והנה חיוך זורח בזויות הפה
    כעת אני מבין, עליי ללמד את עצמי לומר לאשתי לקראת הפסח החל בקרוב:
    עדיין לא יצאתי מן העייפות
    מה שנכון נכון
    (-:

  • צבי  On מרץ 31, 2009 at 1:03 pm

    האם הוא חלק מהאגדה גופה, או שמא תוספת שהוסיף עליה מאן-דהוא?

  • אהרון תמוז  On מרץ 31, 2009 at 2:27 pm

    גילוי נאות משום ששמו של סבך ז"ל היה אהרון אז שמי בחים אינו כשמו אלא שם וירטואלי.

    סבא שלך עקף את אבא שלי בטיפה
    1909-2002
    ואבא היה צלול עד יומו האחרון

    קשה לאמר שהוא קרא מההגדה הוא ידע אותה כמו הרבה דברים בעל פה

    אבינו שבשמים מזכיר לי את הכנסת כלה של עגנון שכמובן נכתב בציניות ואני מצטט מהזיכרון

    יש מי שדואג למזונם וצורכיהם של העניים והוא אבינו שבשמים והעשירים טרודים בניהול עסקיהם

  • נטלי מסיקה  On מרץ 31, 2009 at 2:50 pm

    לשועי – אם שמחתי אותך על הבוקר – דייני

    לצבי – הסיפורים נמצאים בסוף האגדה והם חלק בלתי נפרד ממנה

    לאהרון הויטואלי – ציטוט יפה הבאת גם אם הוא מהזכרון

  • אהרון תמוז  On מרץ 31, 2009 at 11:40 pm

    נשאיר פתוח

  • מוטי סגרון  On אפריל 1, 2009 at 4:00 am

    תודה נטלי להורים יש הגדה דומה גם כתמי האוכל שם באמצע ההגדה. שווה לצלם ולהעלות תמונות גדולות יותר חג שמח

  • גלית חתן  On אפריל 10, 2009 at 1:27 pm

    פעם ראשונה שאני נתקלת בטקסט הזה, ומדהים כמה שהוא רלבנטי כבר מאתיים שנה… אולי המילים אחרות אבל המהות דומה. והתמונות האותנטיות… זה פסח!

    בקיצור, תודה על המתנה לחג.

  • רות  On אוגוסט 31, 2014 at 12:16 pm

    שלום לך נטלי,
    תודה על הפוסט.
    מעניין למה את כותבת שגיל ההגדה הוא כ 200 שנים.
    לא נראה הגיוני. הצרפתים כבשו את תוניסיה ב 1881.
    לפי החוקר אברהם הטל, ההגדה הראשונה שנדפסה בצפון אפריקה,
    נדפסה באלג'יר בשנת 1854-55.
    http://www.worldcat.org/oclc/233121310
    עד אז ההגדות נקראו, כנראה, מתוך המחזורים לשלשת הרגלים או מתוך הגדות שנדפסו באיטליה או במקומות אחרים בעולם.
    אני אודה לך מאד, אם תפרסמי או תשלחי לי, את העמוד הראשון של ההגדה שברשותך.
    אני מפרסמת פה, עמודים מתוך הגדה תלת לשונית. מאד דומה למה שפירסמת בפוסט אחר.
    לצערי הרב, העמוד הראשון של הגדה זו אבד וקשה לדעת מתי היא נדפסה.
    להערכתי בסוף המאה ה 19.
    http://www.yahadut-algeria.co.il/tlatleshonit.html
    אני אודה לך מאד ,אם תוכלי לאמת את השערתי שההגדה שהועברה אלי
    הינה זהה להגדה שברשותך .
    תודה רבה
    רות

  • רות  On אוגוסט 31, 2014 at 10:15 pm

    בהמשך לתגובתי הנ"ל.
    הדף הראשון של ההגדה שפרסמת פה, הינו קטן בכדי לקרא אותו .
    עוד אני אני רוצה להוסיף, שפעם, לפני שהדפיסו הגדות בצפון אפריקה, יש להניח, שהיו שקראו את ההגדה מתוך כתבי יד שהועברו מדור לדור, חוץ מאלו שהיו ברשותם מחזורים מודפסים עם ההגדה או הגדות מיובאות מאיטליה או ממקום אחר, כפי שכבר ציינתי.

  • nataliemessika  On ספטמבר 2, 2014 at 6:36 am

    שלום רות,
    תודה על המידע השלמת. אשמח אם תוכלי לשלוח לי מייל ילפרטי כדי שנוכל לתקשר ישירות nataliem@bezeqint.net

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: