Monthly Archives: אוגוסט 2012

בהליקופטר של שלמה המלך

העיסוק שלי קצת לא קונבנציונאלי ועל כן אני מורגלת בפניות לא קונבנציונאליות שנוחתות עלי מדי פעם בפעם אל תיבת המייל. אבל שום דבר, שום דבר, לא הכין אותי לפנייה המשונה הזאת שקיבלתי לפני כמה שבועות.

הוא (באנגלית):

"ברשותי קערת כסף עם עיטורים. כמה יעלה לעשות שחזור תלת ממדי של הקערה"?

אני:

"שלום רב. תודה על פנייתך. אשמח לדעת במה מדובר. האם הקערה נזקקת לשחזור וירטואלי גרפי לצורך תצוגה/ ספר? האם אוכל לקבל תמונה של המוצג"?

הוא:

"מצ"ב מאמר שכתבתי על הקערה. זו קערה מימי שלמה המלך. את ודאי יודעת כי שלמה המלך אהב שירה ובעלי חיים כפי שאפשר לראות בציורים שעל הקערה. כמה זה יעלה"?

אני:

"הקערה נראית שלמה לגמרי, לשם מה אתה צריך לשחזר אותה בתלת ממד?"

הוא:

"אני צריך את זה לעיצוב של ההליקופטר שלי"

אני:

"סליחה"?

הוא:

"כמה זה יעלה לעצב את ההליקופטר עם הציורים של הקערה?"

אני:

"זו בקשה מוזרה למדי".

הוא:

"למה?"

אני:

"לא יודעת, סתם מחשבה שעלתה לי לראש. ועוד משהו, מי אמר לך שהקערה היא מימי שלמה המלך?"

הוא:

"קניתי אותה ממישהו אמין מאד ואני מבין בעתיקות. תסתכלי ותראי שיש עליה ציורים של בעלי חיים. חז"ל אמרו ששלמה המלך דיבר עם חיות. כתבתי על זה מאמר שלם. כמה זה יעלה?"

אני:

"תשמע, בלי לפגוע במי שמכר לך את הקערה, שלמה המלך שעל הקערה לבוש בשריון נראה כמו אביר מימי הביניים. ועכשיו מה עניין ההליקופטר. נראה לי שלא הבנתי אותך נכון".

הוא:

"את טועה. ומה יש לא להבין. את לא אומרת לי כמה זה יעלה!"

אני:

"טוב, אבדוק עם חברים שמחזקים סטודיו לאנימציה ואחזור אליך עם תשובה".

החבר מהסטודיו לאנימציה:

"הליקופטר, מטוס בואינג, מטוס תובלה, למה לא. הכול הולך. הוא רוצה לדעת כמה עולה? אז תגידי לו ככה: יש לנו 3  תוכניות: עיצוב בסיס, שזה מינימום שבמינימום.  את העיצוב הזה אנחנו מציעים ללקוחות הפשוטים, אלה שרק בתחילת דרכם.  העיצוב כולל: פאנלים, תמונות, כתוביות פנים וחוץ. איזה סרטון קצר. זה יעלה לו ככה. יש לנו גם את העיצוב המתקדם שכולל מלבד את חבילת הבסיס גם כמה גאג'טים מעניינים על המושבים של ההליקופטר. הלקוח מקבל בנוסף, עיצוב מחדש של הפרופלות ודלת הכניסה, כלול במחיר. זה כבר יעלה לו ככה וככה. ויש כמובן את חבילת הפריניום דה-לוקס לטייקון המצוי. שכולל כמובן את כל מה שיש בחבילות א'+ב'+עיצוב מחודש של המושבים, הטייס והנוף שרואים מהחלונות של ההליקופטר. אנחנו כחברה מובילה בתחום, נוכל להפוך את ההליקופטר של שלמה המלך למשהו שטרם נראה קודם לכן. אבל זה דורש השקעה. וזה כבר יעלה לו ככה וככה וככה. שוטף פלוס 30, לא כולל מע"מ."

על גג ההילטון עם סשה-חיים-בודהה

ביום שבת קיבלתי סמס מהבנדוד שלי אלן: "קוּקוּ, אנחנו בהילטון בואו לבקר". אז אתמול  בערב פשטנו את מדי הפרולטריון שלנו, ויתרנו על ההרצאה  האקטיביסטית השבועית  של 'מאהל נורדאו'  והתייצבנו בהילטון ת"א.  כנהוג בחודש אוגוסט במחוזותינו, האוויר היה מהביל וספוג ב- 120% לחות, אבל האוויר בלובי של ההילטון היה דווקא מקפיא ויבש. ליד המדרגות עמד סטנד מהודר עם פרסומת ליריד דירות יוקרתיות במגדלים יוקרתיים שראש עיריית ת"א וחבר מרעיו, באישור שר הבינוי וחבר מרעיו, בעידוד המדיניות של שר האוצר וחבר מרעיו,  בונים בשביל התיירים העשירים וחבר מרעיהם. רק 60 אלף דולר למ"ר, זיל הזול. להם זה עולה יותר.

אחרי כמה דקות של המתנה יצאו מהמעלית אלן, סטפני בת זוגו והתינוק שלהם ,  בן חמישה חודשים. הלכנו לשבת במרפסת של ההילטון, הקיבוצניק הזמין בירה, סטפני ואני הזמנו לימונדה ואלן העדיף לפי שעה לחשוב על זה עד שיחליט אם טוב בעיניו המקום, או שמא כדאי לעבור לשבת במקום אחר. למנטה ריי, למשל, או לבר שבמרינה. רק לתינוק  לא היו בקשות מיוחדות. שם מקורי נתתם לו, אמרתי להם והבן דוד שלי אלן  אמר: אבל זה לא היה פשוט.

שם משפחה: מסיקה. שם פרטי: 'סשה-חיים-בודהה' – סשה בשביל הנשמה הסלאבית, חיים בשביל השורשים היהודיים ובודהה בשביל הרוח.

הקיבוצניק התקשה להבין מה לצאצא של משפחה תוניסאית מצד האב ולצאצא של משפחה מרוקאית מצד האם שגרים בפאריס, ולנשמה סלאבית ואלן הסביר: טולסטוי, פושקין, דוסטייבסקי, הרוח הרומנטית, העמוקה, הסוערת.  וחיים מאיפה? שאלתי והוא ענה:  לאבא שלי ג'ילבר (שהוא האח של אבא שלי),  יש איזה שם עברי שאני לא זוכר, שנשמע כמו שם ערבי. ובגלל שג'ילבר שונא שלא לומר מתעב מהגרים צפון-אפריקאים עם שמות ערביים, הוא לא מוכן היה בשום אופן שיקראו לנכד שלו בשם כזה. אז הלכנו על שם עם צליל דומה. ובודהה מאיפה? אה, זה דווקא קל. מזה כמה שנים אני מרגיש מאד קרוב לבודהיזם. אבל גם זה לא היה פשוט. אימא שלי החליטה להתקשר למרכז שלהם בפריז ושאלה אם מותר לתת לילד שם כזה והם אמרו שזה לא מקובל. אבל אני אמרתי לה שאני יכול לקרוא לבן שלי איך שאני רוצה.

בשמיים חלפו להם מדי פעם בפעם מסוקים צבאיים בגובה נמוך, שהרעידו את המרפסת של ההילטון, ואנחנו עברו לדבר על המצב הפוליטי בישראל ובמזרח התיכון בכלל.  אלן רצה להבין מה דעתנו על המשבר באיראן (רע), על הממשלה (רעה) ועל מה בדיוק התקוממו כל הישראלים שיצאו לרחובות (כי הפלא ופלא – רע להם). אחר כך עברנו לדבר על הפצצה האיראנית ועל מחירי הדירות בעיר הגדולה. אמרתי לו שעושה רושם ששניהם לא הולכים לכיוון טוב במיוחד, אבל אלן היה דווקא בעד. ממרום שבתו בפאריס-  זו חוכמה קטנה מאד.

ומה המצב בצרפת עם הממשלה החדשה? שאלתי אותו כדי קצת לתת קונטרה, כי כמה אפשר לדבר רק על הצרות שלנו והוא אמר : גרוע מאד. אירופה שוקעת, מתה. היורו ייפול ויפיל אתו את כל שוק האשראי. איטליה, יוון, ספרד, במצב קטסטרופאלי. עוד מעט גם צרפת תשקע.  הממשלה הסוציאליסטית החדשה היא אסון. נאחזת בייאוש שלו כמו בקרש הצלה, שאלתי אותו מה יהיה ואלן אמר שהוא כבר חשב על תוכנית מילוט: בקרוב מאד הוא יסגור את עסקיו הענפים בפאריס כי גם ככה הממשלה גובה ממנו מס שערורייתי של 80% והם כולם ייסעו לגור ב'נובל קלדוני' שזה אי קטן בפסיפיק שפעם היה מושבת עונשים לאסירים פוליטיים וכיום גרים שם 250 אלף איש דוברי צרפתית. אפשר לקנות שם בית ממש יפה, עם חוף ים פרטי ויכטה במחיר מאד אטרקטיבי. יותר זול מאשר דירת יוקרה בתל אביב.

ומה תעשו שם שאלתי אותו והוא אמר, אני עוד לא יודע. אולי נקים שם בית חרושת ליוגורט. ומה לך וליוגורט הקשתי. מה גם שכמו רבים במשפחה הוא ממעט לצרוך מוצרי חלב בשל רגישות רב-דורית  ללקטוז. אז גם על זה הוא חשב: חברים שלו שגרים שם סיפרו שאם מקימים מפעל למשהו שלא קיים שם קודם, הממשלה כדי לעודד את התעשייה המקומית, מעלה מיד ב- 600 אחוז את מחירי המוצר שיובא עד עכשיו. אלן חיפש ומצא שעד כה אין  בכל נובל קלדוני מפעל יוגורט  אחד לרפואה.

בטרם יהפוך את מסיקה לשטראוס של נובל קלדוני, טענתי שבכל זאת,  מוטב שיהיה אתו לפחות משהו אחד שמבין משהו במשק החלב. אלן גרד בלחיו, מצמץ בעיניו ואמר שהוא פתוח לכל הצעה. פשוט מאד, עניתי לו: היחיד שיושב פה שמבין משהו בחלב ובגלות פוליטית כאחד (חוץ כמובן, מסשה-חיים בודהה שמעצם טבעו הסלאבי-יהודי-בודהיסטי מבין בכל דבר ועניין), הוא הקיבוצניק. עשר שנים ברפת של הקיבוץ בנגב, זה לא דבר של מה-בכך.  הוא גם מבין משהו בלפתח את השממה משום שאבות אבותיו הגיעו לפה עוד לפני שהיתה  אפילו 'תנובה'.  במו ידיהם הם בנו את 'נובל פלשתינה'.  אז מי אם לא הוא יוכל להרים את מפעל היוגורט שאנשי נובל קלדוני כה משתוקקים אליו לשווא מאז שהוגלו לשם בעל כורחם?  חיוך של שמחה פשט על לחיו של אלן. קוזינה שלי. איזה רעיון נהדר. כמה טוב לעשות עסקים במשפחה.