על גג ההילטון עם סשה-חיים-בודהה

ביום שבת קיבלתי סמס מהבנדוד שלי אלן: "קוּקוּ, אנחנו בהילטון בואו לבקר". אז אתמול  בערב פשטנו את מדי הפרולטריון שלנו, ויתרנו על ההרצאה  האקטיביסטית השבועית  של 'מאהל נורדאו'  והתייצבנו בהילטון ת"א.  כנהוג בחודש אוגוסט במחוזותינו, האוויר היה מהביל וספוג ב- 120% לחות, אבל האוויר בלובי של ההילטון היה דווקא מקפיא ויבש. ליד המדרגות עמד סטנד מהודר עם פרסומת ליריד דירות יוקרתיות במגדלים יוקרתיים שראש עיריית ת"א וחבר מרעיו, באישור שר הבינוי וחבר מרעיו, בעידוד המדיניות של שר האוצר וחבר מרעיו,  בונים בשביל התיירים העשירים וחבר מרעיהם. רק 60 אלף דולר למ"ר, זיל הזול. להם זה עולה יותר.

אחרי כמה דקות של המתנה יצאו מהמעלית אלן, סטפני בת זוגו והתינוק שלהם ,  בן חמישה חודשים. הלכנו לשבת במרפסת של ההילטון, הקיבוצניק הזמין בירה, סטפני ואני הזמנו לימונדה ואלן העדיף לפי שעה לחשוב על זה עד שיחליט אם טוב בעיניו המקום, או שמא כדאי לעבור לשבת במקום אחר. למנטה ריי, למשל, או לבר שבמרינה. רק לתינוק  לא היו בקשות מיוחדות. שם מקורי נתתם לו, אמרתי להם והבן דוד שלי אלן  אמר: אבל זה לא היה פשוט.

שם משפחה: מסיקה. שם פרטי: 'סשה-חיים-בודהה' – סשה בשביל הנשמה הסלאבית, חיים בשביל השורשים היהודיים ובודהה בשביל הרוח.

הקיבוצניק התקשה להבין מה לצאצא של משפחה תוניסאית מצד האב ולצאצא של משפחה מרוקאית מצד האם שגרים בפאריס, ולנשמה סלאבית ואלן הסביר: טולסטוי, פושקין, דוסטייבסקי, הרוח הרומנטית, העמוקה, הסוערת.  וחיים מאיפה? שאלתי והוא ענה:  לאבא שלי ג'ילבר (שהוא האח של אבא שלי),  יש איזה שם עברי שאני לא זוכר, שנשמע כמו שם ערבי. ובגלל שג'ילבר שונא שלא לומר מתעב מהגרים צפון-אפריקאים עם שמות ערביים, הוא לא מוכן היה בשום אופן שיקראו לנכד שלו בשם כזה. אז הלכנו על שם עם צליל דומה. ובודהה מאיפה? אה, זה דווקא קל. מזה כמה שנים אני מרגיש מאד קרוב לבודהיזם. אבל גם זה לא היה פשוט. אימא שלי החליטה להתקשר למרכז שלהם בפריז ושאלה אם מותר לתת לילד שם כזה והם אמרו שזה לא מקובל. אבל אני אמרתי לה שאני יכול לקרוא לבן שלי איך שאני רוצה.

בשמיים חלפו להם מדי פעם בפעם מסוקים צבאיים בגובה נמוך, שהרעידו את המרפסת של ההילטון, ואנחנו עברו לדבר על המצב הפוליטי בישראל ובמזרח התיכון בכלל.  אלן רצה להבין מה דעתנו על המשבר באיראן (רע), על הממשלה (רעה) ועל מה בדיוק התקוממו כל הישראלים שיצאו לרחובות (כי הפלא ופלא – רע להם). אחר כך עברנו לדבר על הפצצה האיראנית ועל מחירי הדירות בעיר הגדולה. אמרתי לו שעושה רושם ששניהם לא הולכים לכיוון טוב במיוחד, אבל אלן היה דווקא בעד. ממרום שבתו בפאריס-  זו חוכמה קטנה מאד.

ומה המצב בצרפת עם הממשלה החדשה? שאלתי אותו כדי קצת לתת קונטרה, כי כמה אפשר לדבר רק על הצרות שלנו והוא אמר : גרוע מאד. אירופה שוקעת, מתה. היורו ייפול ויפיל אתו את כל שוק האשראי. איטליה, יוון, ספרד, במצב קטסטרופאלי. עוד מעט גם צרפת תשקע.  הממשלה הסוציאליסטית החדשה היא אסון. נאחזת בייאוש שלו כמו בקרש הצלה, שאלתי אותו מה יהיה ואלן אמר שהוא כבר חשב על תוכנית מילוט: בקרוב מאד הוא יסגור את עסקיו הענפים בפאריס כי גם ככה הממשלה גובה ממנו מס שערורייתי של 80% והם כולם ייסעו לגור ב'נובל קלדוני' שזה אי קטן בפסיפיק שפעם היה מושבת עונשים לאסירים פוליטיים וכיום גרים שם 250 אלף איש דוברי צרפתית. אפשר לקנות שם בית ממש יפה, עם חוף ים פרטי ויכטה במחיר מאד אטרקטיבי. יותר זול מאשר דירת יוקרה בתל אביב.

ומה תעשו שם שאלתי אותו והוא אמר, אני עוד לא יודע. אולי נקים שם בית חרושת ליוגורט. ומה לך וליוגורט הקשתי. מה גם שכמו רבים במשפחה הוא ממעט לצרוך מוצרי חלב בשל רגישות רב-דורית  ללקטוז. אז גם על זה הוא חשב: חברים שלו שגרים שם סיפרו שאם מקימים מפעל למשהו שלא קיים שם קודם, הממשלה כדי לעודד את התעשייה המקומית, מעלה מיד ב- 600 אחוז את מחירי המוצר שיובא עד עכשיו. אלן חיפש ומצא שעד כה אין  בכל נובל קלדוני מפעל יוגורט  אחד לרפואה.

בטרם יהפוך את מסיקה לשטראוס של נובל קלדוני, טענתי שבכל זאת,  מוטב שיהיה אתו לפחות משהו אחד שמבין משהו במשק החלב. אלן גרד בלחיו, מצמץ בעיניו ואמר שהוא פתוח לכל הצעה. פשוט מאד, עניתי לו: היחיד שיושב פה שמבין משהו בחלב ובגלות פוליטית כאחד (חוץ כמובן, מסשה-חיים בודהה שמעצם טבעו הסלאבי-יהודי-בודהיסטי מבין בכל דבר ועניין), הוא הקיבוצניק. עשר שנים ברפת של הקיבוץ בנגב, זה לא דבר של מה-בכך.  הוא גם מבין משהו בלפתח את השממה משום שאבות אבותיו הגיעו לפה עוד לפני שהיתה  אפילו 'תנובה'.  במו ידיהם הם בנו את 'נובל פלשתינה'.  אז מי אם לא הוא יוכל להרים את מפעל היוגורט שאנשי נובל קלדוני כה משתוקקים אליו לשווא מאז שהוגלו לשם בעל כורחם?  חיוך של שמחה פשט על לחיו של אלן. קוזינה שלי. איזה רעיון נהדר. כמה טוב לעשות עסקים במשפחה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שוֹעִי  On אוגוסט 13, 2012 at 6:06 am

    נטלי יקרה, אני חייב לומר שהכותרת (כלומר שם הילד) הזכירו לי את סשה ברון כהן, שאני חושב שהיה שמח לפתח את הרעיון לכדי סרט חדש על דמותו של סשה-חיים-בודהה.
    הילד חמוד להפליא (אגב, מדוע בודהה ולא סידהרתא– שמו הנסיכותי) ונראה כמי שעוד כמה שנים יהיה אחד מאילי הפרוזן יוגורט בקלדוניה החדשה שבאוקיינוס השקט. עוד דבר שלמדתי מן הרשימה: מעולם עוד טרם הרהרתי במיקרונזיה (קבוצת איים באוקיינוס השקט התומכת באופן מסורתי בישראל בהצבעות באו"ם) כאופציה. אני רק חושש כי אם יגיעו למיקרונזיה בבת אחת המון ישראלים, יהיו המיקרונזים מעט פחות ידידותיים למהגרים ולפליטים המסופוטמיים, שהגיעו אליהם, ואף יכול להיות שייבחרו לשכן אותם באיזור התחנה המרכזית של מיקרונזיה ועסיקו אותם בשכר מינימום ותת תנאים.חוץ מזה, תמיד יכול לצוץ איזה ליברמן מיקרונזי שיוביל תכניות כגון נאמנות=אזרחות, ותכניות גירוש לפליטים ולמהגרי עבודה. אני מקווה שלמיקרונזיה עתידים להיות יחסים טובים עם קלדוניה החדשה כי אם לאו יהיה לה עסק עם בודהה.

  • nataliemessika  On אוגוסט 13, 2012 at 6:52 am

    שועי יקר,
    אכן סשה-חיים-בודהה צפוי להיות איל-יוגורט של ממש בקלדוניה החדשה (אגב, תודה, לא ידעתי את השם של המקום הזה בעברית).
    הבעיה עם יריב היא שמאז שהוא צפה באיזו הרצאה שרצה באינטרנט הוא החליט גם להיות טבעוני, מפאת צער בעלי חיים.
    איך אפשר להפיק יוגורט מפרות שמחות ומאושרות? שאלה שרק סשה-חיים-בודהה ידע לפתור בבא העת.
    ומה אתה אומר – מיקרונזיה זה קרוב לקלדוניה החדשה? אתה יודע אם יש להם מפעל מקומי ליוגורט? אולי יש כאן פוטנציאל לקרטל בין-יבשתי.

  • שוֹעִי  On אוגוסט 13, 2012 at 7:26 am

    נטלי, צריך לבדוק את זה . על כל פנים, אם יגיעו לשם הרבה יהודים וישראלים, דומני, כי האוקיינוס השקט יהיה הרבה יותר רועש. השאלה היא כמובן מה תעשינה מדינות המזרח התיכון בלעדינו (זה כמו לשאול מה היה קורה עם הרומאים ללא הכפר הגאלי של אסטריקס).

    אני מניח שליהודים הדתיים שם תהיה בעיה לאיזה כיוון להתפלל, מזרח או מערב. אבל צריך לזכור שכדור הארץ הוא עגול. וכך או אחרת, הכיוון יהיה הכיוון הנכון.

    חוץ מזה, למכבי-תל-אביב-החדשה יהיה קשה להמשיך להשתתף ביורוליג. בכל זאת, כל טיסה תהיה כרוכה בג'ט-לג רציני. חוץ מזה, אני כבר רואה את המודעות של יזמי הנדל"ן: "רק חמש שעות מהוואי" (על משקל: חמש דקות מכפר סבא). ואת הויכוח המסורתי על הקו הירוק, יוכלו להמשיך לעשות גם שם, רק על קו התאריך.

  • גולדבלט משה  On אוגוסט 13, 2012 at 9:57 am

    נטלי יהודים ואיים אקזוטיים שלווים זה לא הולך ביחד. הציעו פעם לנו את מדגסקר ולא רצינו. יהודים תמיד חייבים להיות במרכז העניינים ואם לא כותבים עליהם חצי שעה או שמהדורת החדשות לא מספרת על פיצוץ כלשהו אז הם משוכנעים שאין טעם לקיומם. לכן כל העניין הוא יותר בגדר פנטזיה. את באמת חושבת שהעם הזה לא יכול היה למצוא כמה חורים נידחים ושלווים להגר אליהם במהלך אלפים שנות..ארגנטינה למשל? בירוביג'אן? אוגנדה? -נכון שפגרומים רציניים יכולים לשנות את דעתם בתקופות שונות אבל סתם כך בימי שלום להגר לסוף העולם?

  • yodanr  On אוגוסט 13, 2012 at 11:19 am

    וחוץ מזה כדאי לבדוק אם האי לא ייעלם בעקבות עליית מפלס המים בגלל ההתחממות הגלובלית…
    רשימה נהדרת נטלי.

  • nataliemessika  On אוגוסט 13, 2012 at 12:26 pm

    שועי יקר,
    יש לקוות שהדברים שכתבת ירחיקו את כרישי הנדל"ן משרשרת האיים הזעירה שבפסיפיק, אם כי הם לא מהסוג שמוותר בקלות.
    לגבי התאריך – לפני כמה שנים קראתי ספר משעשע למדי של אמברטו אקו – האי של יום האתמול שעוסק בדיוק בעניין הזה. אבל אם סשה-חיים-בודהה יהיה למושל קלדוניה החדשה כפי שמצופה ממנו, הוא במילא יבטל את הזמן.

  • nataliemessika  On אוגוסט 13, 2012 at 12:31 pm

    משה – יכול להיות שאתה צודק בעניין טבעם של יהודים שחובבים אסונות מזה דורות על דורות, אבל אני חולקת עליך בעניין הגדרת המושג 'סוף העולם'. מי שגר באי קטן בפסיפיק, רואה בנו סוג של סוף העולם.

  • nataliemessika  On אוגוסט 13, 2012 at 12:33 pm

    יודן – תודה, לא חשבתי על זה. חשוב מאד. אם כי אלן הבן דוד שלי בהחלט הזכיר 'יכטה' ברשימת הציוד הבסיסי שיש בכל משפחה שמכבדת את עצמה.

  • שוֹעִי  On אוגוסט 13, 2012 at 1:17 pm

    נטלי, היתרון המהותי של מהלך ההגירה הזה: את העונות הבאות של הישרדות ייצטרכו לצלם בישראל. אחרי הכל כבר לא יהיה הרבה טעם לצלם את העונה על אי בודד בלב האוקיינוס (-:

  • nataliemessika  On אוגוסט 13, 2012 at 5:36 pm

    אני לא מעלה בדעתי שיהיה מי שירצה לצלם את העונה הבאה של הישרדות בישראל או מישהו שיסכים להשתתף. יש גבול לכל התעללות !

  • שוֹעִי  On אוגוסט 14, 2012 at 2:04 pm

    נטלי, ייתרון נוסף לכל הסיפור הוא, שצאצאי צאצאיו של העולל יוכלו לטעון ובצדק שהמשפחה חוזרת לאחור עד בודהה. בכמה מקומות בעולם עשויים להיות לדבר כזה אי-אילו יתרונות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: