בהליקופטר של שלמה המלך

העיסוק שלי קצת לא קונבנציונאלי ועל כן אני מורגלת בפניות לא קונבנציונאליות שנוחתות עלי מדי פעם בפעם אל תיבת המייל. אבל שום דבר, שום דבר, לא הכין אותי לפנייה המשונה הזאת שקיבלתי לפני כמה שבועות.

הוא (באנגלית):

"ברשותי קערת כסף עם עיטורים. כמה יעלה לעשות שחזור תלת ממדי של הקערה"?

אני:

"שלום רב. תודה על פנייתך. אשמח לדעת במה מדובר. האם הקערה נזקקת לשחזור וירטואלי גרפי לצורך תצוגה/ ספר? האם אוכל לקבל תמונה של המוצג"?

הוא:

"מצ"ב מאמר שכתבתי על הקערה. זו קערה מימי שלמה המלך. את ודאי יודעת כי שלמה המלך אהב שירה ובעלי חיים כפי שאפשר לראות בציורים שעל הקערה. כמה זה יעלה"?

אני:

"הקערה נראית שלמה לגמרי, לשם מה אתה צריך לשחזר אותה בתלת ממד?"

הוא:

"אני צריך את זה לעיצוב של ההליקופטר שלי"

אני:

"סליחה"?

הוא:

"כמה זה יעלה לעצב את ההליקופטר עם הציורים של הקערה?"

אני:

"זו בקשה מוזרה למדי".

הוא:

"למה?"

אני:

"לא יודעת, סתם מחשבה שעלתה לי לראש. ועוד משהו, מי אמר לך שהקערה היא מימי שלמה המלך?"

הוא:

"קניתי אותה ממישהו אמין מאד ואני מבין בעתיקות. תסתכלי ותראי שיש עליה ציורים של בעלי חיים. חז"ל אמרו ששלמה המלך דיבר עם חיות. כתבתי על זה מאמר שלם. כמה זה יעלה?"

אני:

"תשמע, בלי לפגוע במי שמכר לך את הקערה, שלמה המלך שעל הקערה לבוש בשריון נראה כמו אביר מימי הביניים. ועכשיו מה עניין ההליקופטר. נראה לי שלא הבנתי אותך נכון".

הוא:

"את טועה. ומה יש לא להבין. את לא אומרת לי כמה זה יעלה!"

אני:

"טוב, אבדוק עם חברים שמחזקים סטודיו לאנימציה ואחזור אליך עם תשובה".

החבר מהסטודיו לאנימציה:

"הליקופטר, מטוס בואינג, מטוס תובלה, למה לא. הכול הולך. הוא רוצה לדעת כמה עולה? אז תגידי לו ככה: יש לנו 3  תוכניות: עיצוב בסיס, שזה מינימום שבמינימום.  את העיצוב הזה אנחנו מציעים ללקוחות הפשוטים, אלה שרק בתחילת דרכם.  העיצוב כולל: פאנלים, תמונות, כתוביות פנים וחוץ. איזה סרטון קצר. זה יעלה לו ככה. יש לנו גם את העיצוב המתקדם שכולל מלבד את חבילת הבסיס גם כמה גאג'טים מעניינים על המושבים של ההליקופטר. הלקוח מקבל בנוסף, עיצוב מחדש של הפרופלות ודלת הכניסה, כלול במחיר. זה כבר יעלה לו ככה וככה. ויש כמובן את חבילת הפריניום דה-לוקס לטייקון המצוי. שכולל כמובן את כל מה שיש בחבילות א'+ב'+עיצוב מחודש של המושבים, הטייס והנוף שרואים מהחלונות של ההליקופטר. אנחנו כחברה מובילה בתחום, נוכל להפוך את ההליקופטר של שלמה המלך למשהו שטרם נראה קודם לכן. אבל זה דורש השקעה. וזה כבר יעלה לו ככה וככה וככה. שוטף פלוס 30, לא כולל מע"מ."

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • bddaba  On אוגוסט 27, 2012 at 6:26 am

    ביזאר קשה ומבדח…

  • nataliemessika  On אוגוסט 27, 2012 at 6:59 am

    לגמרי…

  • galithatan  On אוגוסט 27, 2012 at 7:20 am

    גדול… מוזרים אנשים. ומה שלמה המלך היה אומר על זה?

  • nataliemessika  On אוגוסט 27, 2012 at 7:28 am

    נראה לי שעם כל המגלומניה שלו, הוא היה דווקא אוהב את זה…

  • שוֹעִי  On אוגוסט 27, 2012 at 8:37 am

    נטלי יקרה,
    מזל שלא נמצאה קערה עם תיאורים מפורטים של הרמון הנשים של שלמה.
    אולי בעצם, מוטב היה לעשות שחזור תלת מימדי שלה על קירות בית שמש.

    לא מזמן קראתי חיבור חשוב המדבר על גילוי מחודש של כתבים לא ידועים של ארכימדס במנזר מרסבא (ואדי קלט) לפני כמאה שנה (הם נמצאים מתחת לספר תפילות ביזנטי), ונמכרו שוב במכירה פומבית בארה"ב לפני כעשור וקצת. הקולופון של החיבורים מעיד כי נעתקו בשנת 1229 אחרי הספירה (ארכימדס חי כ-1,500 שנה לפני כן). מה שמדהים כי המתמטיקאים הישראלים והאמריקאים שחקרו את הכתבים הגיעו למסקנה כי מסקנות מתמטיות שלכאורה נתגלו לכאורה רק במאה השבע עשרה היו ידועות כנראה כבר לארכימדס!! (הפלא ופלא) מה שהם שכחו הוא לבדוק את תמונת עולמה של המתמטיקה הערבית בימי הביניים (במאות העשירית והאחת עשרה). רוב החידושים עליהם הם מצביעים נוסדו אז. ובעצם הדבר באמת מצביע על כך שהחיבור אכן נתחבר או נעתק סביב 1229 בדרום ארץ ישראל ומבטא יסודות במתמטיקה ובגיאומטריה של ארכימדס עם השקפות ימי ביניימיות.

    מעניין שחוקרים מן השורה הראשונה מאונ' כמו פרינסטון וקורנל מדברים בכל זאת על כתבים מקוריים של ארכימדס, והושקעו ברכישה ובשחזור סכומי עתק דמיוניים. לא שאיכפת לי, אני אוהב שחוקרים כתבים עתיקים. אבל אני לא חובב גדול של מסקנות בלתי זהירות.

    זה קצת הזכיר לי על כל פנים את סיפורי שלמה למעלה.

  • nataliemessika  On אוגוסט 27, 2012 at 5:55 pm

    שועי יקר,
    חשבנו על זה, אבל אז זה היה עולה לו ככה בריבוע…
    (לא שזה היה משנה לו כל כך. הוא נשמע לי קצת כמו אוליגרך רוסי).
    והסיפור שלך מזכיר לי קצת את הסיפור של אומברטו אקו באדולינו, רק ששם הם טרחו לקלף את האותיות במגילות העתיקות ולכתוב עליהן כל מיני דברים חדשים עפ"י רוח זמנם.

  • שוֹעִי  On אוגוסט 28, 2012 at 6:16 am

    נטלי, בימי הביניים אני חושש שמחברים רבים ברגע שעסקו בכתבי פילוסוף/מיסטיקון/מדען שחי שנים רבות קודם להם, לא ממש הבדילו בין הבנתם אותו ככלות הדורות ובין תובנותיו של הטקסט העתיק המקורי. שתי דוגמאות מצויות היא תפישתם של מקובלים רבים כי תורת הסוד נתנה למשה בסיני כי הלא כל מה שעתיד תלמיד לחדש בה ניתן אף הוא בסיני. תפישה דומה היתה נחלתם של תלמידי פיתגורס, שייחסו כל חידוש מתמטי לרבם (למשל, ידוע היום כי משפט פיתגורס אכן נוצר בקרב האסכולה הפיתגוראית, אך לפחות כמה וכמה דורות אחר פיתגורס); דוגמא אחרת היא פרשנות פילוסופית/מיסטית על הקוראן או על הברית החדשה. על פי רוב הפרשנים הטילו מערכות מחשבה שנוצרו דורות (לעתים מאות שנים) אחר יצירת הספר, ולימדו כאילו דבריהם של ישו ושליחיו או של מחמד עולים בקנה אחד עם תובנות מאוחרות בהרבה (ראי לעניין זה גם ספרות פילוסופית יהודית וגם ספר הזהר).

  • השמאלני ששותק  On אוגוסט 28, 2012 at 9:01 am

    אבל תגידי כבר כמה זה יעלה למען השם!

  • nataliemessika  On אוגוסט 28, 2012 at 7:02 pm

    שועי, ומורינו היקר מן הסתם היה אומר על זה – מה זה משנה מי כתב ומתי. די שמספיק אנשים מייחסים את הכתבים לאותו כותב, באם כתב אותם או לא. ויש גם שיייחסו את הידע המאוחר בידע קדום שהתגלגל באיזה אופן בין הדורות, וגם את זה אי אפשר לפסול על הסף.
    מה שאומר שאולי אחרי הכל, יתכן מאד ששלמה המלך הקדים את אמנות הטרובדורים בכמה מאות שנים .

  • nataliemessika  On אוגוסט 28, 2012 at 7:03 pm

    שמאלני ששותק-
    וכבר אמרתי זה יעלה בין ככה לככה וככה וככה. אבל עוד לא סגרנו את העסקה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: