אישה קטנה ושמה פלפלת

מזה כיומיים שהרשת רוחשת בגין קרב פנים מול פנים בין שתי אקטיביסטיות פמיניסטיות-מזרחיות מוכרות היטב שלצורך העניין יכונו כאן  אפ"מ א' ואפ"מ ב'.  וכמו כל התקוטטות טובה מסוג זה – הכפפות כבר הוסרו, הזעם רב, שתי הניצות  אוחזות זו בגרונה של זו, רגליהן מתבססות עמוק בבוץ והקהל הנלהב שסביבן מעודד אותן להמשיך ולתת בראש.

זה התחיל מיוזמה של אפ"מ א' לספק הגנה כלשהי לזונות ולדיירות רחוב מדרום תל אביב שסובלות מדי יום ביומו ממעשי אונס של קבוצות ויחידים כדבר שבשגרה. והמשטרה? טוב, נשים שנמצאות בתחתית הסולם החברתי לא ממוקמות בדיוק בראש סדר העדיפויות שלה. גם האזורים שבהם מתרחשים אותם מעשים נפשעים,  מרוחקים מלב ומסדרי משטר וחוק תקינים. מי שבוחרת  לגור בדרום הפרוע – בעיה שלה.

הפתרון שהציעה אפ"מ א' הוא לרכוש  במרוכז 'ספריי פלפל' להגנה עצמית עבור אותן נשים. לצורך כך, נפתח מבצע גיוס תרומות בפייסבוק ובשיאו יערך היום ערב התרמה בקפה אלנבי בת"א. אפשר להתווכח על  מידת יעילותו של המכשיר במיוחד כשהקורבן מותקף בידי חבורת בריונים אלימה, אבל אי אפשר לקחת מאפ"מ א' את הקרדיט על המעשה החשוב שיזמה. היא העמידה לפנינו זרקור אור כדי שנראה מה קורה שם בקרן רחוב מר וחשוך במרחק  כמה דקות נסיעה במונית שירות. וזהו בעצם לב המחלוקת – הקרדיט. כאן נכנסת לתמונה אפ"מ ב' שעומדת בראש עמותה פמיניסטית מוכרת שלפי הפרסומים, מפרנסת אותה לא רע מזה כמה שנים. למען גילוי נאות אומר, שאיני מכירה את אפ"מ א' למרות שהיא חברה שלי בפייסבוק, ואת אפ"מ ב' אני מכירה באופן שטחי מכמה אירועים חברתיים שהשתתפתי בהם. פעם כמעט התפתיתי לשתף פעולה עם העמותה שבראשה היא עומדת, אבל בסופו של דבר זה לא יצא לפועל כי הצעתי לשלב ברפרנטים של סדנת הכתיבה היוצרת, כמה שמות של סופרים אשכנזים.

ובכן, בדף האירוע שפורסם כתבה אפ"מ ב' את דעתה המלומדת על פועלה של אפ"מ א':

"אני מבינה שמאחורי הארוע מסתתרות כוונות טובות, אבל למה לעזאזל יש כל כך הרבה א/נשים עם כוונות טובות שמגיעות/ים אלינו לשכונה, רוצות/ים להציל אותנו ומחליטות/ים ל"חלק" פתרונות?!! מישהו/י מהן/ם חשב/ה לברר איתנו אם חלוקת עשרות או מאות גז פלפל אכן יגבירו את הבטחון לנשים כאן בשכונה?!! או אולי בדיוק ההיפך, זה יגביר את החשש והפחד?!! האם גז הפלפל לא יוכל להפוך לנשק בידי התוקף כלפי האשה שתשלוף את הספריי?!! ועוד, האם מישהו/י מכן ערה לעובדה כי נשים בשכונה חוו תקיפות מנשים קרבנות סחר בנשים כשהיו תחת השפעת סמים?!! אז האם זה הפתרון? לחלק כלי נשק. מה יהיה הצעד הבא? לחלק אצלנו סכינים? האם זה אכן יגן עלינו ויסך בנו הנשים בשכונה, זקנות, צעירות, קרבנות סחר בנשים, ועוד בטחון?!! האם אותן/ם אלה שמבקרות/ים את יגאל שתיים חושבות שלעשות פעולה דומה לשלו זה לגיטימי כי הן מזרחיות/ים אז להן/ם מותר?!! ובכן, התשובה היא לא!!! תפסיקו להרגיש חופשי /ות לבוא לחצר האחורית ולעשות בה כרצונכן/ם. אם אתן/ם רוצות/ים לעשות טוב, אתן/ם מוזמנות/ים לפעול איתנו ולא מעלינו."

אכן, דברים קשים.  במיוחד ההשוואה ליגאל שתים שהוא כסדין אדום, שלא לומר דגל שחור בפרצופו של כל אקטיביסט מזרחי עם טיפת כבוד עצמי. הזעם עולה גם מהכמות הבלתי מתקבלת על הדעת של סמני הקריאה וסמני השאלה. ואם כבר בענייני ניסוחים עסקינן, אני מוצאת את כל הפניות הכפולות  לזכר/נקבה ולוכסן – מעיקות ומיותרות. תבחר/תבחרי, או פשוט תכתוב/תכתבי ברבים.

טוב, אבל לא על זה רציתי לדבר, אלא על המשך השתלשלות העניינים: כפי שהיה אפשר לצפות, אפ"מ א' לא נותרה חייבת וכתבה על הקיר שלה תגובה נושכנית וכואבת לאפ"מ ב'. נכון להבוקר יש לה 32 תגובות ו- 44 לייקים, אבל גבירותיי ורבותיי, המאבק עדיין בעיצומו והכול עוד פתוח. פרטים נוספים בהמשך.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מרית בן ישראל  On אוקטובר 30, 2012 at 8:17 am

    די מדכא.

  • שוֹעִי  On אוקטובר 30, 2012 at 10:37 am

    נטלי יקרה, באופן אישי קשה עליי מאוד החלוקה המקוממת בין אשכנזים ובין ספרדים/מזרחים.
    אני גם חושב שיש איזה אבסורד נורא במאבק מזרחי למען זכויות נשים בשכונות בדרום תל-אביב. גם אם מירב הפועלים/ות במאבק הינם ממוצא מזרחי עדיין אני לא אבין לעולם מה עושה את המאבק הזה למאבק מזרחי, כשם שנניח איני מצליח להבין את האנשים המדברים
    על "ספרות מזרחית" ו-"שירה מזרחית" (גם את התופעות המקבילות בצד השני איני סובל, במיוחד כאשר כל מיני אדמור"י תרבות מחליטים להכניס אחר שנים של לבטים לספרייתם "האירופאית" איזה מחבר מזרחי ייצוגי). כאשר אני הוגה במשהו איני מרגיש שאני הוגה בו לא כיהודי, ולא כציוני, לא כאשכנזי ולא כמזרחי, לא כגבר, ולא כאישה. אם כבר אהיה זקוק לכינוי כולל כלשהו אומר שאני הוגה או פועל בו כאדם או כבעל-חי בין בני אדן אחרים ובעלי חיים אחרים. הפוליטיזציה של כל פעילות שהיא למען האחר היא לזרא בעיניי. היא מזכירה לי את עצם העובדה המצערת שביום יום אני נתקל לא פעם בשאלות שטיבן: "הוא משלנו?" (לפעמים השואלים הם אשכנזים לעתים ספרדים, לפעמים דתיים ולפעמים חילונים). אין משלנו ולא משלנו. מי שבונה חומות הפרדה בראשו לעולם לא יצליח להניע לעבר צדק-יחסי, הוא רק יבנה בתוך עצמו עוד דיוטות של חומות הפרדה.

    • nataliemessika  On אוקטובר 30, 2012 at 2:38 pm

      שועי יקר,
      מסכימה מאד עם הדברים שלך. בחברה כל כך מפולגת ומשוסעת כמו זו שלנו, זה נשמע כמעט אוטופיה. אם זה היה רק עיניין של פולקלור, ניחא. הבעיה שזה הרבה יותר עמוק מזה.

  • גלעד  On אוקטובר 30, 2012 at 2:10 pm

    צודק שועי. הגזענות והשנאה המגדרית המשתמעת מהדעות של הגברות הנ"ל לא עוזרות במאום לתיקון המצב.

    עצוב לי שכמעט 40 שנה אחרי שנולדתי לאם 'מזרחית' ולאב 'אשכנזי' (מעולם לא קיבלתי את התיוג הזה אבל אין מנוס מלהזכיר זאת כעת) ישנם בארץ עדיין אנשים המחלצים את השד העדתי מהבקבוק בעליצות שכזאת וממש עושים מזה קריירה.

    כור ההיתוך לא ייכשל, למרות רצונן.

  • nataliemessika  On אוקטובר 30, 2012 at 2:40 pm

    השד העדתי הוא שד תזזיתי באופיו ואף פעם לא ביקש להשאר בבקבוק אחד…

  • nirstern  On אוקטובר 30, 2012 at 4:33 pm

    כאוב. נתקלתי בתופעות מעין אלה גם בתחומים אחרים של פעילות למען החברה שהשתתפתי בה. גם אני בעצם הייתי שם מסיבות של לחפש פתרונות בשביל עצמי יותר מאשר אלטרואיזם מזוקק.
    אני חושב שהנכון הוא להפריד בין המאמץ האמיתי להיות יותר טובים ואנושיים, שכשהוא אמיתי הוא מתרכז בעיקר בדברים הכי קרובים, אינטימיים, קטנים, יומיומיים. אלוהים נמצא בפרטים הקטנים.
    הפעילות של לעשות דברים גדולים עבור קבוצות אנשים, היא סוג של עבודה, גם במקרים שזה לא מתוגמל בכסף. ובעבודה כמו בכל עבודה אחרת, יש אנשים ישרים צנועים ומסורים שמתאמצים לעבוד כמו שצריך, ויש אחרים. לרוב הבולטים ואלה שעומדים בראש הם לא מהסוג הראשון, כך דרכו של עולם.

  • nataliemessika  On אוקטובר 31, 2012 at 5:22 am

    הי ניר,
    תודה על הדברים. גם אני התחבטתי לא מעט במחשבות על הנושא הזה. לפעמים נדמה שכשרעיונות טובים מתורגמים לג'ובים טובים – משהו רציני מתקלקל בדרך. לכן אני מאמינה שראשי עמותות צריכים לקבל שכר בסיסי ביותר (מחוץ להוצאות נלוות) ובכל מקרה – לא יותר מהממוצע במשק. משונה שראש עמותה לעידוד נשים מוחלשות תקבל שכר כמו מנהלת בכירה בחברת סטרט-אפ.
    יש עמותות שאני נמנעת לתרום להן רק מפני שהיו"רים שלהם מקבלים שכר מוגזם. אם הם מבקשים שאתן את כספי למטרה כל כך אנושית וחיונית, שיתכבדו גם הם לתרום משהו מכספם ונוחותם.

  • סנדי  On אוקטובר 31, 2012 at 5:40 pm

    למה הכוונה בפעולה של יגאל שתיים? מרק לוינסקי? תודה..

    • shaultweig  On אוקטובר 31, 2012 at 9:41 pm

      יגאל שתיים כתב

      הבולשיט של חטיפת ילדי תימן נבדק על ידי 4 ועדות

      הוא מאמין למימסד מה שבדרך כלל הוא לא עושה,וכינה את העלאת הטענות מצד פעילים מזרחים כבולשיט

      • סנדי  On נובמבר 5, 2012 at 4:23 pm

        תודה

  • nataliemessika  On אוקטובר 31, 2012 at 6:49 pm

    אני מניחה שכן.

  • Yulie Cohen  On אוקטובר 31, 2012 at 9:10 pm

    טרגגיה. זה מה שיש לי לומר. טרגי….
    (תודה שהבאת את הדברים האלה כאן, כי בפייסבוק, הצלחתי למדר את ה"מלחמות" האלה).
    פשוט עצוב נורא…

  • Yulie Cohen  On אוקטובר 31, 2012 at 9:10 pm

    טרגדיה. הכוונה

  • nataliemessika  On נובמבר 1, 2012 at 4:27 am

    נכון, ואולי עוד יצא מזה בכל זאת משהו טוב. אייטם בטלויזיה, סכום יפה שנאסף באותו ערב התרמה וגם שנשקלו אופציות נוספות כדי להגן על אותן נשים חסרות הגנה.

  • galithatan  On נובמבר 1, 2012 at 9:54 am

    לא מצליחה להבין את החלוקות המגדריות והעדתיות האלה. בכוח מנסים לשכוח שכולנו בני אדם? או שזה ביטוי שמתאים רק לדיונים על ישראלים ופלסטינים? כשאני רואה את האפ"מיות האלה, מייד עושה אחורה פנה. אגב יש גם מקבילות גבריות, וגם זה צורם לי.

  • nataliemessika  On נובמבר 1, 2012 at 2:02 pm

    הי גלית – מסכימה אתך שלהיות בנאדם, זה מה שלפני הכל, הכי חשוב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: