אבולוציה הפוכה

השבוע נסעתי ברכבת לבאר שבע כדי להיפגש עם איזה יזם שרכש שורת חנויות בלב העיר העתיקה. נאמר לו שלפני שיוכל לעשות שינוי כלשהו במבנים, עליו להזמין מישהו שיכין עבורו תיק תיעוד, וכאן אני נכנסת לתמונה. היזם שהוא גם עורך דין במקצועו (פייר, הולך טוב יחד), הציע לאסוף אותי מהתחנה המרכזית של באר שבע.  אני מזדמנת לעיר הזו מדי פעם, בעיקר לאוניברסיטה, אבל מזה שנים שלא ביקרתי בתחנה המרכזית שלה. חוץ מהרכבת, לא הרבה השתנה שם. שיפודיה מאובקת, נהגי מוניות תוקפניים, בדואיות מכוסות פנים, מדרכות ומגרשים שחציים הרוסים.

כפי שהיה אפשר לצפות, היזם הגיע במכונית שרד שחורה ולבש חליפה שחורה כדין. אומרים שבישראל יש יותר עו"ד מאשר בכל מדינה מערבית אחרת, אחד על כל 183 איש ומספרם למרבה הדאגה, רק הולך וגדל מדי שנה בשנה. בקצב הזה, מה יהיה עלינו.  ואולי בעצם כבר הגענו לנקודת אל-חזור בהיבט אבולוציוני? מן  הראוי לחוקק חוקים שיגבילו את ההתרבות חסרת הרסן הזו, אבל מאידך, אין הרבה סיכוי שהעו"ד האמונים על חקיקת החוקים, יפעלו כדי להגביל את מספרם באופן יזום. זה לא מתקבל על הדעת, מבחינה ביולוגית לפחות.

בכניסה למתחם החנויות ההיסטוריות פגשנו את עופר יוגב מנהל מחוז דרום במועצה לשימור אתרי מורשת שליווה אותי בכמה פרויקטים קודמים באזור. אבל למרות שראיתי לא מעט אתרים משונים  במהלך חיי, שום דבר לא הכין אותי למה שנגלה לעיני כשהעו"ד-היזם פתח בפנינו את דלתות הברזל של החנויות. אבל לפני כן – תיאור קצר על איך הן נראות מבחוץ: קיר חזית עם פתח קשות בנוי אבן גיר ורדרדה ושחוקה כנראה מהתקופה עות'מאנית ובצמוד 3 חזיתות בנויות אבן בהירה וקשה,  מסותתת היטב עם פתחים מלבניים שזמנן כנראה, מהתקופה הבריטית. בקצה ניצב מבנה פחונים, אסבסט וגבבה שמיוחס כנראה, לתקופה הפרהיסטורית.

שער החנות הנעולה נפתח אט-אט. החדרים נראו מוזנחים וחשוכים לחלוטין. לאחר שעיניי התרגלו לחשכה, הבחנתי בשינויים הרבים שנעשו בהם – אין להניח כי נראו כך בתקופה העות'מאנית או אפילו הבריטית. קשתות מחודדות מעוצבות בשורת אריחים זולים בגוון חום-ואפור ועמודים מובלעים למחצה מעטרים את קירות הגבס שסוגרים את החלל מבפנים, ללא סימן לאבן המפוארת שנראית בחוץ. הלאה משם, שורת חדרונים אפלוליים ובאמצע -מחיצות עם סימני צנרת אינסטלציה שהוסרה ממקומה. לעזאזל, מה זה המקום הזה? ההכרה חלחלה בי לאט אבל בטוח. היזם והמפקח שתקו והנהנו בראשם. כן, כן זה בדיוק מה שאת חושבת… תחושת מחנק משונה לפתה את גרוני. צילמתי מהר ככל שיכולתי (לא היה פשוט בגלל העדר מוחלט של תאורה פנימית), ומיהרנו לצאת משם. יש תופעות היסטוריות שמעידות על רגרסיה תרבותית חמורה ושורת החנויות המהודרת בלב העיר העתיקה של באר שבע, היא בהחלט דוגמה טובה לכך.

אחר כך יצאנו החוצה כדי להשקיף על המתחם המוזנח ולשמוע מה יש בדעתו של העו"ד-היזם לעשות בו, אם כי זה לא בעיה להעלות אותו מהמקום הנמוך שבו הוא נמצא עכשיו. אחרי שהדברים הוסברו ונידונו עם היבטים לכאן ולכאן,  עופר הציע שנלך לאכול  סנדביץ' תוניסאי. העו"ד-היזם הציע שנלך בלעדיו ושאני אבוא אליו אח"כ למשרד. בניגוד למצופה ממני, ביקשתי וקיבלתי סנדביץ' בלי חריף בכלל. בתום הארוחה עופר הסיע אותי למשרדו של היזם שנמצא אגב, בתוך מבנה היסטורי מרשים עשוי אבן ששומר בקפידה.

שם במשרד, שמעתי פרטים על נסיבות הרכישה של הנכס ועל הזדמנויות הנדל"ן שמתגלגלות בעיר בזמן האחרון. העו"ד-היזם ביקש מאחת המזכירות שתצלם עבורי תוכניות ומסמכים חשובים, פעולה שדרשה מאמץ רב-שלבי מרוכז מכל הנוכחים. אחר כך סוכמו התנאים, נחתמו הניירות, נשלפו הפנקסים וכולם יצאו מרוצים.  משם יצאתי לדרך. כלומר בערך, כי לא ממש ידעתי איפה אני ולאן אני אמורה ללכת. אחרי שביררתי את הפרטים הבסיסיים האלה בקרב העוברים והשבים, הגעתי למרכז העיר, אל המקום שבו נמתח מדרחוב ארוך ומדכדך תחום בכמה שפודיות, קיוסקים וחנויות עם תצוגת מכנסי טרנינג במחיר מציאה.  כמובן שלא יכולתי לעמוד בפיתוי וקניתי 3 במאה. שניים לי ואחד לקיבוצניק.

מהורהרת התיישבתי לי במושבי שברכבת, מנסה לעשות סדר בתמונות שהתערבלו בראשי מאז אותו הבוקר. לפעמים נדמה לי שמצאתי לי מקצוע שהוא לא בדיוק מהעולם הזה. אני סוג של בעלת אוב. בכל מקום שאני הולכת, אני פוגשת את מי שהיה שם לפני: קודם היו העות'מאנים שהקימו לעצמם עיר מפוארת עם חנויות. אחר כך הגיעו הבריטים. בזמן שהם שלטו אנשים המשיכו להשתמש במה שהיה לפני מתוך תחושת כבוד. הם גם בנו מבנים חדשים וחנויות נוספות, שונים אך עם היגיון שמותאם לסביבתו. ואז לפתע הגיע מי שהגיע שבחר לשנות את הכל ולהמציא סגנון פסאודו-אוריינטאלי מחומרים זולים בפעולה שגובלת בפשע אסטטי כנגד האנושות. שלא נדבר על המוצרים שהוצעו למכירה באותן חנויות משופצות. אבל אותן הרי לא מצפים שאכניס כסעיף בתיק התיעוד.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

החנויות מבחוץOLYMPUS DIGITAL CAMERAOLYMPUS DIGITAL CAMERA

החנויות מבפנים

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מרית בן ישראל  On דצמבר 21, 2012 at 6:24 am

    מצמרר.
    ופחות אבל כואב – אני גדלתי בבאר שבע ובית הספר היסודי שלי היה פעם תחנת משטרה טורקית.

    • nataliemessika  On דצמבר 21, 2012 at 7:06 am

      באמת? מעניין איך זה מרגיש ללמוד בתחנת משטרה טורקית. אם כי בינינו, הכיתות בבתי הספר שנבנו כאן בשנות ה- 60 נראו בעצמם כמו תאי מעצר קטנים…

      • מרית בן ישראל  On דצמבר 21, 2012 at 9:12 am

        היה נורא. המשטרה לא היתה המקור מן הסתם אלא תיבת התהודה. היו סורגים מחודדים גם על החלונות שפנו למסדרון והקירות היו עבים כמו חומות. היה תמיד קר. והשאר זה כבר בתחום הדמיונות והתחושות שלי.

  • גולדבלט משה  On דצמבר 21, 2012 at 6:45 am

    דווקא עורכי הדין מאד תומכים ברעיון של סגירת שערי המקצוע בחוק למשך אי אלו שנים [כמה שיותר]מבחינה זאת אנחנו כמו הנוסעים באוטובוס צפוף-מאחר ואנחנו בפנים אנחנו מעוניינים שהנהג לא יעלה אף נוסע נוסף.

    • nataliemessika  On דצמבר 21, 2012 at 7:09 am

      אני חושבת שטוב תעשו אם תנסו לצמצם את התופעה המדאיגה הזו איכשהו. הבעיה מה יעשו עשרות ומאות המרצים המכובדים באוניברסיטאות ובמכללות שאחראים לפס היייצור הזה. מצב לא פשוט.

  • bddaba  On דצמבר 21, 2012 at 6:56 am

    הרבה גועל יש כאן במדינה. ניצול, עושק, לכלוך, דריכה, תאוות בצע, פשעים וחטאים לרוב, גם פשעים אורבניים, אסתטיים, ארכיטקטוניים. כתבת כך שממש אפשר להרגיש את הדברים. תודה. חייב לשוב לבאר שבע לצלם בקרוב, יש עדיין קולנוע עתיק או שניים שם ממש בעיר העתיקה שאולי עדיין קיימים השרידים שלהם, אם טרם נמחקו, שאר בתי הקולנוע נמחקו ברובם. כמו קרן.

    • nataliemessika  On דצמבר 21, 2012 at 7:12 am

      כן שרון, לצערי מאד מסכימה אתך והבלוג שלך והתמונות שאתה מעלה בו רק מוכיחות את זה פעם אחר פעם באופן עצוב.
      שווה לדעתי לעשות סיור בעיר העתיקה בבאר שבע. נדמה שקורים שם דברים. בכל מקרה כל האזור הוכרז לשימור וזה כבר צעד חיובי. עכשיו נשאר לנסות לתקן את מה שקלקלו ב- 60 השנים האחרונות.

      • galithatan  On ינואר 12, 2013 at 11:31 am

        שמעתי שהעיר העתיקה בבאר שבע מיוחדת, אך מעולם לא הייתי שם. ככל הנראה אחכה לתיקון…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: