Monthly Archives: אפריל 2013

שתי יוזמות אינטרנטיות לשבירת מונופול שוק הספרים ומכירה פומבית אחת

בימים האחרונים נפתחו שתי יוזמות מבורכות שמטרתן עידוד שוק הספרים והכותבים-יוצרים מחוץ לחומות הדואפול השולט במחוזותינו.

הראשונה – הופנתה ע"י יותם יעקובסון

 sfarim

יוזמה נוספת – באתר אינדיבוק, וזוהי תמצית רעיון מקימיו:

אתר אינדיבוק נוצר, בראש ובראשונה, כצורך לייצר אלטרנטיבה לאופן מכירת הספרים בישראל. לאחר מסעותינו בהוצאות הספרים, המפיצים ורשתות הספרים הגדולות הגענו למסקנה החד משמעית שאנחנו, הסופרים, הם הנפגעים הראשיים מכל התהליך.

כיצד ייתכן שהסופר, הוגה הסיפור, שהשקיע את מיטב יכולתו ודמיונו בכתיבת ספר, מרוויח הכי פחות? כיצד ייתכן כי חיי המדף של ספר כל כך קצרים? כיצד ייתכן שלמרות שהוא כתב את הספר, זכויותיו מופקעות ממנו?

נוצר מצב שסופר נאלץ לעתים לשלם על הפקת הספר ממיטב כספו אך לא נהנה מפירות ההוצאה. הספר שלו נדחק למדפים אחוריים, אף אחד לא ממליץ עליו, והוא אינו מרוויח אגורה שחוקה ממנו.

זהו מצב אבסורדי, חולה, ולא מקובל בשום מקום.

אתר אינדיבוק הוקם בדיוק למטרה זו. כדי שהספר יקבל את המדף הראוי לו והסופר יקבל את מלוא הכסף מהרכישה.

אנחנו מאמינים כי הטכנולוגיה אמורה לשרת את האדם, את פועלו ויצירתו. אנחנו מפצירים בכל מי שכתב ספר ומעוניין למכור אותו להצטרף לאתר וליהנות מפירות יצירתו.

שלכם,

צוות אינדיבוק.

וכעת למכירה פומבית –

לפני כמה חודשים נתבקשתי לאסוף את העותקים שנותרו מהמהדורה האחרונה של ספרי "אדמה שחורה". אז כדי לפנות את המדפים לדבר הבא, אשמח למכור את הספר לכל מי שמעוניין במחיר מיוחד של 30 ₪ (כולל משלוח + הקדשה !)

(אפשר גם ב- PayPal  דרך המייל)

ויש גם ביקורות של:

שועי רז

יעל סלע –שפירו

עיתון הארץ

ועוד קוראים אנונימיים במרחבי הרשת…

     black earth po

שלוש שפות נפגשות בהגדה אחת

ליל הסדר האחרון נערך הפעם אצל האח הצעיר שלי, שנושא בגאווה בתואר האפיקורס של המשפחה-תעזבו אותי-מהשטויות-האלה-באימא- שלכם. לרגל המאורע החגיגי טרחו הוא ובני ביתו לערוך את שולחן החג עם כלים חדשים ולהסתיר את מאגר הפיתות שצברו מבעוד מועד.

לעומת זאת, כשעורכים את הסדר אצל האח הגדול שנושא בתואר שצריך–לעשות-הכל-כולל-הכל- כמו-שכתוב-בספר (שהוא אגב כתב), הדברים הרבה יותר ברורים לכולנו. סדר זה סדר ואין לעגל פינות או לדלג על דפים רק בגלל שמישהו רעב מדי או עייף מכדי להמשיך. האח הגדול שלי גם זוכר לא רע את הלחנים התוניסאים המקוריים שלפיהם סבא שלנו נהג להקריא מההגדה הבלויה והמוכתמת שלו, זו הכתובה בשלוש לשונות: עברית, ערבית-יהודית וצרפתית.

ההגדה הזו הודפסה בדפוס נגאר מכלוף שבעיר סוס שבתוניסיה, מתישהו במחצית הראשונה של המאה ה- 20. דפיה הצהובים, הזולים, הדקים משימוש כמעט מתפוררים היום. באין סמן ימני אחר, אני זו שלקחתי אותה תחת חסותי הפעם, ובזמן שהאחייניות הצעירות שלי דפדפו בהגדות המצוירות שלהן באיי פודים, דפדפתי אני בין דפיה הבלויים, כדי לנסות לפענח את הטקסט הסתום הזה, כבכול שנה.

פי כרוג ישראל מן מצר. דאר יעקב מו קום עגם.

שפת העבר. שפת הנשים. שפת הזקנים. שפת המשפחות מדורי-דורות. שפת ההסברים הפשוטים.

Quand Israel sortit d'Egypte, et la maison de Jacob Quitternet un people etranger.

שפת הלינגואה פרנקה. שפת המערב. שפת הממסד והבירוקרטיה. שפת הצעירים. שפת המורכבות שמרפרפת, נוגעת-לא-נוגעת במהותם של הדברים.

בצאת ישראל ממצרים, בית יעקב מעם לועז.

שפת הפטריארכים. שפת החכמים המלומדים. שפת התפילה הסתומה. שפת התפילה הריטואלית החוזרת מדי יום ביומו  ומדי שנה בשנה. השפה שבה נדרשים היהודים לדבר עם אלוהים.

יכולתי לדמיין אותם, את בני משפחתי המורחבת שהצטופפו סביב שולחן הפסח, לפני חמישים או מאה שנה, קוראים בהגדה כמו זו שלפני, פעם בעברית בשביל הפרוטוקול של הטקס, פעם בערבית-יהודית כדי להסביר בפשטות ופעם בצרפתית כדי להבין במורכבות.  כי לא כל מה שאפשר להסביר בפשטות אפשר להבין במורכבות ולהיפך.

ועכשיו מה נותר לנו, מכל זה?

שפת האלוהים ירדה ממעמדה והיתה לשפתנו היומיומית, בשינויים מסוימים.

שפת המערב עדיין משמשת את בני המשפחה שלנו בעיקר את ההורים. אני קוראת צרפתית לאט ובמאמץ, ההבנה שלי היא בעיקר אינטואיטיבית, רגשית-שמיעתית. בהגדה התוניסאית היא לא מתנגשת עם הציביליזציה המקומית האחרת, והיא אינה מבקשת להתנשא עליה, להפך. אותיותיה קטנות יותר כאומרת: גם אני  הצעירה מכולן, יכולה לעזור לכם. גם אני יכולה לעזור לכם לא להבין את מה שאתם קוראים.

ומה לגבי הערבית –יהודית?

ובכן זו נכחדה לחלוטין, נעלמה מהעולם  ולא נותר ממנה זכר. האותיות העבריות שבה היא  כתובה הן אמנם אותן אותיות, המילים אמנם יוצרות רצף לוגי שאפשר לנחש בקלות,  אבל אין מי שיקשיב ואין מי שיטה אוזן למצלולה הרך, המתנגן, הרווי אורח-רוח עתיק ומבודח.

אכן יצאנו מארץ מצרים ומעם לועז אל מקום חדש שביטל במחי יד את כל מי שהיה לפני. לפעמים שפה היא רק מתווכת, לפעמים שפה היא רק חיץ. מיסטיקנים מחפשים כבר שנים את השפה האחרת, זו הבלתי אמצעית, האוניברסאלית, נטולת החוקים וההקשר. אבל ללמוד אותה זה לא פשוט בכלל. צריך לשכוח את השפות הידועות ולהסכים לשתוק.

הגדה 1