Monthly Archives: אוקטובר 2013

שתי תמונות נישואין (ספטמבר 1936).

הם עומדים בפתח הכניסה לבניין העירייה. הכלה לבושה בשמלה לבנה צמודת גזרה, כובע קטן ואפנתי לראשה.  בידה השמאלית הגלויה, צרור פרחים גדול, בידה הימנית העטויה כפפה לבנה היא אוחזת בזרועו של אביה, אברהם זייתון. היא מחייכת והוא רציני – כיאה למעמד וללבושו הרשמי: חליפה כהה, עניבת פרפר, כובע עגול וצר שוליים, כפפות עור בגוון בהיר.

אור שמש חזק מכה בפניהם של האב ובתו כמכריז  ואומר: הלו במקרה ששכחתם, פה זה תוניסיה פה. ברקע ילדה מסוככת על עיניה מפני האור וארבעה ילדים אחרים  מתגודדים בצלו. נכדיו. או נכדים וילדים של קרוביו האחרים. בידו האחת הוא מחבק אחד מהם – ילד עגול מבט ומסורק היטב שאגודלו תחוב בפיו.

 20131012_170530

החתן עומד באותו פתח ממש – רק בהיפוך מקומות ותפקידים. משמאלו אישה מחייכת, כנראה דודתו שאוחזת בזרועו (אמו כבר לא היתה אז בין החיים), היא לבושה בשמלה שחורה,  כפפות כהות בידיה, ראשה גלוי ותסרוקתה קצרה. על צוואה תלוי עדי כבד היורד על חזה.

החתן מישיר את מבטו לצלם ברצינות תהומית. הוא לבוש בחליפה רשמית כהה, חולצה ועניבת פרפר לבנה. בדש מקטורנו נעוץ ציפורן. ראשו גלוי, שערו משוך בג'לטין ומסורק לאחור עם פסוקת בצד. שלא כמו חמיו, הוא אינו מתחבק עם האחרים שסביבו, נוכחותו מלאת ההוד יוצרת מעין חיץ טבעי בינו ובינם. אם מסתכלים היטב רואים את הטבעת שעל אצבעו ביד הימנית הגלויה מכפפה, מכאן שהתמונה צולמה מיד אחרי שבני הזוג  נישאו במוסד היחיד המוכר בידי השלטונות הצרפתיים על רישומם של פעולות אזרחיות אלו – מושל העיר.

משם הם הלכו ודאי לבית הכנסת כדי לקיים טקס נישואין  כדת וכדין, כלומר כדתם וכדינם היהודיים– כפי שגובשו והונהגו במשך דורות רבים בטרם הוחלט לצמצמם תחת פסקי הלכה נוקשים ואחידים לכ ו ל ם.

סבתא וסבא שלי. העיר ביזרט שבתוניסיה לפני 77 שנים.

7