ריחות

ריחות

ריחות הכימותרפיה

טעם מר של הכימותרפיה בפה

מסדרונות של בית חולים שטופים ושטופים שוב ושוב.

מגש האוכל.

 ריח הטרנפוסיה, האנטיביוטיקה.

כל שקיות הפלסטיק האלו.

ריח תפל כשמורידים לי את המחט שמותירה כמה טיפות דם בתחבושת שעל ידי.

ואלו של בשמים חזקים מדי, מעוררי סלידה של הפרסונל הטיפולי.

ריחות בושם מעודנים יותר של הרופאים, בלי לשכוח את ריחות האפטרשייב במחיר מציאה של אנשי הצוות האחרים.

ויש זה של האוויר הטהור, בזמן שהאור מערפל את חושיי ביציאה מבית החולים

פרחים.

ויש גם רעשי חזרה לחיים.

האינפלציה של החוץ בדרך חזרה.

(אני עוברת למשהו אחר בנושא הריחות),

מצד שני, ריחות היומיום.

קרם ידיים, שמני גוף ושמנים אחרים

שעוזרים לי לשכוח את כל זה.

כל הסנסציות האלה שהם חלק מחיי

עם הרעש שממיס את הכל

ממיס את הרגעים הטובים והרעים

אלו של המחלה ושל הטיפול הבא

אלה של המאבק בין החיים לבין המוות

בין כוחות הטוב לכוחות האופל.

 אני רוצה לחיות

***.

את המסה הזו כתבה  קולט זוהרה מסיקה. אימא שלי לפני שנה בערך, בספטמבר 2013.

ומכיוון שתש כוחה להיאבק נלך לקבור אותה היום. ולמרות שהיא אימא שלי הסכמתי לוותר לה, שילחתי אותה לדרכה בנפש חפצה, ללא טרוניה,  כי הכאב שלה היה פשוט גדול מדי וכמה אפשר להלחם. גם וטרנית למודת קרבות  כמוני יודעת לפעמים להודות בתבוסה.

 ובדיוק לפני חודש הבאתי לאוויר העולם המיוסר, הקשה, הפלאי  והמופלא הזה את בתי בכורתי אופיר זהר וכמו שכתב עמיחי – אדם בחייו אין לו זמן שיהיה לו זמן לכל. אדם צריך לשנוא ולאהוב בבת אחת, באותן עיניים לבכות ובאותן עיניים לצחוק.

חיכית לה אימא ואז נפרדת ממני. וכעת את יודעת. היי את אשר תהיי.   

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • יעל סלע-שפירו  ביום אוגוסט 15, 2014 בשעה 6:21 am

    אוי, נטלי, כמה עצוב! 😦
    חיבוק

  • גולדבלט משה  ביום אוגוסט 15, 2014 בשעה 8:44 am

    הבשורות המרה וזו הכל כך משמחת ואיני בטוח שיש מילים נכונות-אולי נעמי שמר הצליחה יותר
    חזקי ואמצי והמון שמחה בגידול הבת

  • שוֹעִי  ביום אוגוסט 15, 2014 בשעה 9:18 am

    נטלי יקרה, דמעה תלויה במורד עין שמאל. גם על הבשורה הטובה וגם על הבשורה המרה.
    [בא לבקר מתי שתרצי].

  • מאיר  ביום אוגוסט 15, 2014 בשעה 9:55 am

    הי נטלי, מאוד אוהב לקרוא אותך. ממש מחכה לפוסטים שלך. ושלא תדעי עוד צער. אפילו לא טיפה. ומזל טוב.

  • מֹ  ביום אוגוסט 15, 2014 בשעה 11:00 am

    נטלי שלום .אנחנו תמיד קוראים את הפוסטים שלך .מרגש חכם ומצחיק .תודה

  • חנה ידען כהן  ביום אוגוסט 15, 2014 בשעה 3:31 pm

    נטלי יקרה, קראתי בצער על צערך קראתי בשמחה על שמחתך.
    שלא תדעי יותר צער. מאחלת לך אושר גדול מהבת מזל טוב.

  • אסנת  ביום אוגוסט 16, 2014 בשעה 5:50 am

    שלא תדעי עוד צער, נטלי.

  • תרצה הכטר  ביום אוגוסט 16, 2014 בשעה 8:39 am

    מצער מאוד לשמוע על אבדן של אמא כל כך יקרה לך. יהי זכרה ברוך ושלא תדעי עוד צער.

  • תמר בן יוסף  ביום אוגוסט 16, 2014 בשעה 9:56 am

    נטלי,

    משתתפת בצערך. וכפי שציטטת מעמיחי, השמחה על הבת שהעניקה רגעי שמחה לאמך גם היא מחכה לך.

  • ריבר סונג  ביום אוגוסט 17, 2014 בשעה 12:45 pm

    תנחומי, נטלי. וברכותי, נטלי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: