ריחות

ריחות

ריחות הכימותרפיה

טעם מר של הכימותרפיה בפה

מסדרונות של בית חולים שטופים ושטופים שוב ושוב.

מגש האוכל.

 ריח הטרנפוסיה, האנטיביוטיקה.

כל שקיות הפלסטיק האלו.

ריח תפל כשמורידים לי את המחט שמותירה כמה טיפות דם בתחבושת שעל ידי.

ואלו של בשמים חזקים מדי, מעוררי סלידה של הפרסונל הטיפולי.

ריחות בושם מעודנים יותר של הרופאים, בלי לשכוח את ריחות האפטרשייב במחיר מציאה של אנשי הצוות האחרים.

ויש זה של האוויר הטהור, בזמן שהאור מערפל את חושיי ביציאה מבית החולים

פרחים.

ויש גם רעשי חזרה לחיים.

האינפלציה של החוץ בדרך חזרה.

(אני עוברת למשהו אחר בנושא הריחות),

מצד שני, ריחות היומיום.

קרם ידיים, שמני גוף ושמנים אחרים

שעוזרים לי לשכוח את כל זה.

כל הסנסציות האלה שהם חלק מחיי

עם הרעש שממיס את הכל

ממיס את הרגעים הטובים והרעים

אלו של המחלה ושל הטיפול הבא

אלה של המאבק בין החיים לבין המוות

בין כוחות הטוב לכוחות האופל.

 אני רוצה לחיות

***.

את המסה הזו כתבה  קולט זוהרה מסיקה. אימא שלי לפני שנה בערך, בספטמבר 2013.

ומכיוון שתש כוחה להיאבק נלך לקבור אותה היום. ולמרות שהיא אימא שלי הסכמתי לוותר לה, שילחתי אותה לדרכה בנפש חפצה, ללא טרוניה,  כי הכאב שלה היה פשוט גדול מדי וכמה אפשר להלחם. גם וטרנית למודת קרבות  כמוני יודעת לפעמים להודות בתבוסה.

 ובדיוק לפני חודש הבאתי לאוויר העולם המיוסר, הקשה, הפלאי  והמופלא הזה את בתי בכורתי אופיר זהר וכמו שכתב עמיחי – אדם בחייו אין לו זמן שיהיה לו זמן לכל. אדם צריך לשנוא ולאהוב בבת אחת, באותן עיניים לבכות ובאותן עיניים לצחוק.

חיכית לה אימא ואז נפרדת ממני. וכעת את יודעת. היי את אשר תהיי.   

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יעל סלע-שפירו  On אוגוסט 15, 2014 at 6:21 am

    אוי, נטלי, כמה עצוב! 😦
    חיבוק

  • גולדבלט משה  On אוגוסט 15, 2014 at 8:44 am

    הבשורות המרה וזו הכל כך משמחת ואיני בטוח שיש מילים נכונות-אולי נעמי שמר הצליחה יותר
    חזקי ואמצי והמון שמחה בגידול הבת

  • שוֹעִי  On אוגוסט 15, 2014 at 9:18 am

    נטלי יקרה, דמעה תלויה במורד עין שמאל. גם על הבשורה הטובה וגם על הבשורה המרה.
    [בא לבקר מתי שתרצי].

  • מאיר  On אוגוסט 15, 2014 at 9:55 am

    הי נטלי, מאוד אוהב לקרוא אותך. ממש מחכה לפוסטים שלך. ושלא תדעי עוד צער. אפילו לא טיפה. ומזל טוב.

  • מֹ  On אוגוסט 15, 2014 at 11:00 am

    נטלי שלום .אנחנו תמיד קוראים את הפוסטים שלך .מרגש חכם ומצחיק .תודה

  • חנה ידען כהן  On אוגוסט 15, 2014 at 3:31 pm

    נטלי יקרה, קראתי בצער על צערך קראתי בשמחה על שמחתך.
    שלא תדעי יותר צער. מאחלת לך אושר גדול מהבת מזל טוב.

  • אסנת  On אוגוסט 16, 2014 at 5:50 am

    שלא תדעי עוד צער, נטלי.

  • תרצה הכטר  On אוגוסט 16, 2014 at 8:39 am

    מצער מאוד לשמוע על אבדן של אמא כל כך יקרה לך. יהי זכרה ברוך ושלא תדעי עוד צער.

  • תמר בן יוסף  On אוגוסט 16, 2014 at 9:56 am

    נטלי,

    משתתפת בצערך. וכפי שציטטת מעמיחי, השמחה על הבת שהעניקה רגעי שמחה לאמך גם היא מחכה לך.

  • ריבר סונג  On אוגוסט 17, 2014 at 12:45 pm

    תנחומי, נטלי. וברכותי, נטלי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: