מעשה בטבעת

כששמע שבן דודו  מתכוון אף הוא, להציע לה נישואין הוא נתקף בחרדה. מה יהיה אם היא תסכים? הנערה הכי יפה בעיירה שאותה עזב בתוניסיה  הרחוקה, והוא כאן, בניס שבצרפת , נאבק לבסס את מקומו כמהגר צעיר, "פייה נואר" כמו שקוראים לאנשים מסוגו, "רגל שחורה", צרפתים על תנאי שהגיעו מהמושבות בצפון אפריקה, כאלה שצריכים להוכיח את צרפתיותם בלבושם, בטעמם ובמנהגיהם, בטרם יזכו (אם אי פעם יזכו ), בהכרה שבשתיקה. על שוויון מלא אין על מה לדבר בכלל.

אבל הוא הבן דוד, יש לו יתרון בולט עליו. הוא צרפתי ממש, נראה כמותם מדבר כמותם, בזכות אב גויי מנורמנדי שהגיע לתוניסיה כחייל בסדיר ונשא לאישה את דודתו, אחותו של אביו. היה זה צעד נועז באותם ימים, שאותו יש לזקוף לסב המשפחה, מרדכי מסיקה  שהיה אדם פתוח שהאמין כי  יש למדוד כל אדם על פי טיבו ומעשיו  ולא על פי דתו או ייחוסו.  אחר כך הזוג הצעיר עבר להתגורר בפריז, הביא לעולם שלושה בנים נאים ורהוטים, צרפתים למהדרין. כשהבנים הגיעו לפרקם אמר להם אביהם הגויי הצרפתי: אני רוצה שתביאו לי אך ורק כלות יהודיות ! ושיהיו תוניסיות, עדיף מביזרט מעיר הולדתה של אמכם! שם נמצאות הנשים היפות והטובות בתבל!

הבכור מבין השלושה עשה כדבריו (שני אחיו הצעירים ממנו ויתרו על המאמץ), ועל כן הגיע לביקור אצל קרוביו בביזרט כדי להתרועע עם בני ובנות דודיו הרבים. הוא בילה אתם על שפת הים בבקרים, בבית הקפה בשעות אחר הצהריים ובסינמה או בפיאצה לפנות ערב. באופן זה צבר די מידע על כל הנערות היפות  שהגיעו לפרקן, שהתגודדו עם בני ובנות גילם חבורות חבורות, חייכניות ועדינות כפרחי יסמין. אכן צדק האב. כל זה לא היה נוגע לו אלמלא בן דודתו חמד לו מכל הנערות כולן,  דווקא את הנערה לבית זיתון, זו שאהב בסתר ואליה ערג ממרחק, ממקום גלותו בצרפת ביחד עם כל אשר נטש: בית ההורים. אחיו הקטנים. טעמי תבשילים מוכרים שמתבשלים לאט וריחות משכרים של ים.

ואז נודע לו שאביה, שהיה ידוע בקפדנותו הרבה ובאדיקותו שאין לסטות ממנה, סירב להצעתו של הצעיר וזאת משום יחוסו המשפחתי המפוקפק. הוא לא ייתן את בתו למשפחה של גויים למחצה. וזאת על אף שממון לא חסר להם, ועתידה בצרפת יהיה מובטח. השנה היתה 1959, וכל היהודים בתוניסיה כבר הבינו כי הם חיים על זמן שאול. תוניסיה כבר היתה למדינה עצמאית, והצרפתים שפרשו עליהם את חסותם,   עזבו ברובם. רק עיר הנמל ביזרט שבה התגוררו, נותרה ברשותם כבסיס ימי לכוחות הצבא הצרפתי, אי של שפיות בתוך ים מאיים של לאומנות  פאן-ערבית גואה.

הוא הבין שהוא צריך  לפעול מיד לפני שיעלה בדעתו של נבל אחר לגזול אותה ממנו. נערות יפות כמוה נחטפות מהר. הוא הלך אם כן, אל חנות התכשיטים הגדולה בניס וביקש לרכוש טבעת יהלומים. ושהיהלום יהיה הכי גדול והכי יקר, כזה שכל מי שיביט בו ידע: מי שרכש אותו הוא צעיר חרוץ ומבטיח. נקי מכל רבב, מבריק, מלוטש. איש העולם הגדול שכל עתידו לפניו. אין לדעת כמה נדרש לעבוד כדי לרכוש את הטבעת ההיא  – טבעת משובצת ביהלום עצום בגדלו במרכז וסביבו חגים כמו כוכבי לכת, שישה יהלומים קטנים יותר, אחוזים בזהב לבן.

וכשהגיע העת הוא נתן את הטבעת בידי שליח נאמן כדי שייקח אותה לעירו שמעבר לים. הטבעת עשתה את דרכה לאימו בלוות מכתב מפורט.  האם הבינה היטב את המוטל עליה ועל כן לבשה שמלה חגיגית, ענדה את מיטב תכשיטיה ועשתה את דרכה בנחישות רבה לבית הנערה, כדי לדבר עם אביה ולהציע לו הצעה מפתה שאי אפשר לסרב לה,  בטח שלא עם כזו טבעת. האב שהכיר היטב את הפלג ההוא של המשפחה, ביקש בכל זאת, שאימו תפרט בפניו את תוכניותיו ותכונותיו. וזו לא נדרשה להתאמץ כדי לתאר, לפאר ולרומם את התכשיט שלה, את בנה בכורה, שאותו אהבה והעריצה יותר מכל. אחר כך זימנו את הנערה לשאול לפיה וזו הסכימה מיד. היא היתה כבר בת עשרים, אחותה הבכורה כבר היתה נשואה שנתיים. והיא בהחלט חיבבה מאד את הבחור הנאה שהציע לה נישואין ואתו נפגשה כמה פעמים בטרם נסע לצרפת. הוא אמנם מעט גנדרן ומפונק אבל נדיב  מאד. והראייה – טבעת  היהלום שרכש עבורה.

זמן מה אחר כך נקבע המועד לאירוסין. הארוס למרבה הצער, לא יכול היה להגיע מצרפת, שכן הוא נדרש לעבוד שעות רבות בצביעה ושיפוץ בתים כדי לממן את רכישת הטבעת. על מפה לבנה העמידו עוגות טבולות בדבש, בוכה ובקבוקי שמפנייה. על אחד הבקבוקים העמידו את תמונתו של החתן המיועד שנותר להשקיף עליהם, בחליפה ועניבה חגיגית, מחייך באיפוק מבלי נוע, במשך כל אותו הלילה

t2.

**

כל השנים הטבעת היתה ענודה על אצבע הקמיצה הימנית שלה. לפעמים היא היתה מסירה אותה לפרקים קצרים כשהיתה עושה את ציפורניה, ציפורניים ארוכות ומטופחות משוחות תמיד בצבע ורוד או אדום עדין,  או כשהיתה טומנת  את ידיה האמונות בבצק, כדי שלא ילכדו פרורים עקשניים בין אבניה. בשנה שבה התגברה עליה מחלתה, וכפות ידיה כמו יתר גופה רזו מאד, היא נהגה לגלגל נייר קטן בין הטבעת לאצבע, כדי שזו לא תחליק ותיפול. בחודש האחרון לחייה  ויתרה והטמינה את הטבעת בתיבת התכשיטים שלה ביחד עם תכשיטים רבים אחרים, חלקם יקרים שעברו מזה דורות במשפחה וחלקם האחר  גיבובים מכל הבא ליד.

שלא כמו אצבעותיה – אצבעותיי פחוסות, מעשיות, אדמומיות מעט.  אתמול לראשונה, ענדתי את טבעת  האירוסין שלה. שייפתי את הציפרניים ומרחתי אותן בצבע ורוד עדין. אני קצת כמוה עכשיו. אני שכל כך השתדלתי להיות  שונה ממנה. ופתאום  נדמה שמהותי מתמזגת  עם מהותה והיא בוהקת, יקרה מאד ונקייה מכל רבב.

t1.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • קטי  On ספטמבר 10, 2014 at 12:11 pm

    אוי נטלי! כמה מרגש!!!! יהי זכרה ברוך

  • רחל רייכמן-אברמוב  On ספטמבר 10, 2014 at 5:13 pm

    מקסים כרגיל! אוהבת ומתגעגעת…. תהיי חזקה.

  • תרצה הכטר  On ספטמבר 11, 2014 at 7:10 am

    מדהים!! סיפור משפחתי מרגש ביותר … דור הולך ודור בא והזיכרונות והחפצים הסמליים עוברים הלאה

  • David Naveh  On ספטמבר 11, 2014 at 8:41 am

    נטלי היקרה כתיבתך כמוך יהלום-זכה יפה וצלולה. כל טוב גם לנסיכה החדשה -אופיר ולנסיך שלנו לא צרפתי לא מניס אבל נסיך.

  • Ephrat  On ספטמבר 11, 2014 at 9:53 am

    Dear Natalie, this is a beautiful, loving and deeply moving tribute

  • שוֹעִי  On ספטמבר 13, 2014 at 9:50 pm

    נטלי יקרה, שבתי מכמה נסיעות, והגעתי הנה רק כעת. הסיומת מרגשת ומהדהדת. הלוואי שהיו בדורות שמעליי אנשים שיכולתי להרגיש שאני ממשיך-דרכם הישיר או העקיף ושאני חלק מאיזו מסורת או רצף מדור לדור. חוץ מאשר הכובע שלי שהוא בין היתר (מלבד מוסיקאי ג'ז) גם מחווה שהיתה בתחילה בלתי מודעת, לסבי ולחבריו שהלכו חבושי כובעים ולאידיאל של סבי וסבתי ש"מענטש" (בן אדם) זה משהו להיות — אני לא מצליח לחשוב על כלום (-:

  • nataliemessika  On ספטמבר 16, 2014 at 7:26 am

    תודה לכל המגיבים…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: